תא"ק 50020-05-13 רדימיקס נ' א.ר. כהן הנדסה

התביעה הוגשה בגין בטון, שסיפקה המשיבה למבקשת מס' 1 בפרוייקט מתקן ההתפלה "שורק" שבפלמחים, לפי חוזה "הצעה לבטון וטיט מובא" (נספח א' לכתב התביעה). התביעה נגד הנתבע מס' 2 הינה מכח ערבותו לחוזה.

המבקשים, הנתבעים, התגוננו במספר טענות, שהתבררו להם, לטענתם, בעת השלמת שלב היציקה. המבקשת טוענת כי במהלך העבודה שילמה למשיבה סכום העולה על 2 מיליון ₪.

א.המבקשת חוייבה בחשבוניות (נספחים ב' עד ז' לכתב התביעה) ובחשבוניות נוספות בגין "המתנה", המוגדרת בחוזה "תוספת למשך פריקה ארוך מ-45 דקות לערבל", שברוב המקרים לא ארעה. המבקשת ערכה בדיקת תעודות המשלוח, בהן גם מופיעות שעת ההגעה ושעת סיום הפריקה, ומצאה כי לא היו כלל המתנות, ואלה שהיו בתעודות משלוח חתומות, שולמו ע"י המבקשת. המבקשת טוענת כי תעודות המשלוח שבחזקת המשיבה זויפו לאחר מסירת העתק למבקשת. עוד טוענת המבקשת כי המשיבה חייבה אותה לאורך זמן בתעריפים גבוהים מהמוסכם, ובגין בטון שלא סופק בפועל על פי תעודות משלוח. לטענת המבקשת לפי בדיקה שערכה במסמכיה (נספח 1 לתצהיר) מגיעה יתרת החוב למשיבה עבור בטון והמתנות שבוצעו בפועל הינה 47,018 ₪ כולל מע"מ, ולא כפי שנטען ע"י התובעת.

ב.המשיבה לא סיפקה את הבטון באופן רצוף, החיוני בעבודות יציקה, נוצרו מרווחים של יותר מחצי שעה בין משאית למשאית, והדבר גרם לנזק בביצוע העבודה, בגינו חוייבה המבקשת ע"י המזמין (תכתובת דוא"ל בעניין בריכת האגירה צורפה לתצהיר). כמו כן נגרם למבקשת נזק בגין ביצוע עבודות חוזרות ותיקונים, חומרים ושעות עבודה של פועלים (נספח 2 לתצהיר).

המבקש מס' 2, נחקר נגדית, ורוב השאלות התייחסו לראיות (למה לא צירפת את החשבוניות? למה לא צירפת כרטיס הנה"ח נגדי מטעמך? אתה טוען טענה די חמורה לגבי זיוף... זה נכון יהיה להניח שלא הגשת תלונה למשטרה? לא צירפת למשל תעודת בדיקה של מכון בטונים, למה לא הבאת חוות דעת מקצועית של קונסטרוקטור או מהנדס בניין לעניין הנזק? ועוד, ראו בפרוטוקול). המבקש ענה על השאלות בענייניות, בחלקן אמר שהמסמכים בחזקת המשיבה, תיאר כי מנהל המשיבה, מר ליאור ביטון, ישב אצל המבקשת בפגישה, קיבל את הנתונים, החשבוניות ותעודות המשלוח, לא היה לו מענה לאי ההתאמה, והוא הבטיח למבקשת זיכויים, שלא התקבלו. מעבר לצורך יצויין כי המבקשים כלל אינם נדרשים בשלב זה של הדיון להוכיח את טענותיהם, אף לא להראות כיצד יעשו כן (ד. בר אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה תשיעית, עמ' 245).

המבקשים עמדו בחובת הפירוט, ערכו תחשיב נגדי לפרטי פרטים, המבוססים, לטענת המצהיר על מסמכים, המופקים ע"י המבקשת. גירסת המצהיר לא נתכרסמה כהוא זה בחקירה הנגדית, וניתן לומר כי אף התחזקה בטענת המבקש לפיה נציג המשיבה מודע לטענות, עיין במסמכים המעידים עליהם, לא היה בפיו מענה, והוא הבטיח למבקשת זיכויים. ברור כי יש לשמוע עדויות בתיק.

איני מקבלת את האמור בסיכומים לפיהם קיימים סעיפים בהסכם, השוללים את זכותה של המבקשת להעלות תלונות באיחור או לקזז חיובים. לכתב התביעה לא צורף אלא עמוד אחד של הסכם, ובו אין מופיעים הסעיפים, אליהם הפנה ב"כ המשיבה בסיכומיו.

כאמור לעיל, אני דוחה את הטענות בעניין אי הבאת ראיות מטעם המבקשת לטענותיה, טענות המבקשים לא היו סתמיות, אלא הוצג תחשיב נגדי מפורט לפרטי פרטים, המדובר בצדדים קרובים ובאותה עיסקה והמבקשים רשאים להעלות טענת קיזוז נזקים. מאחר וכלל לא הוצג החוזה, ובו הסעיפים, הנטענים ע"י ב"כ המשיבה, אין צורך בפסיקה, שצורפה ע"י ב"כ המבקשים לאחר הדיון, המחזקת את קביעתי, לפיה המבקשת רשאית להעלות את הטענות על פי הדין המהותי.

התוצאה הינה כי בקשת הרשות להתגונן מתקבלת בכל טענותיה.