תא"ק 4921-10-11 בנק אוצר החייל בעמ נ' אבו עסלה ואח'
|
תא"ק בית משפט השלום חיפה |
4921-10-11
12.8.2014 |
|
בפני הרשמת הבכירה: גילה ספרא-ברנע |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשים: 1. כמיל אבו עסלה 2. אמיל אבו עסלה עו"ד פ. מנאע |
משיב: בנק אוצר החייל בע"מ עו"ד ד. זר |
| החלטה | |
המבקשים הינם שניים משלושה ערבים, שחתמו על כתבי ערבות להלוואות, שנטל מהמשיב מר נביל אבו עסלה (להלן: "החייב העיקרי"), וההליכים נגדו מוצו.
המבקש מס' 1 (הנתבע מס' 1) חתם כערב להלוואה מיום 9/7/09 ע"ס 53,000 ₪ (נספח ב2 לכתב התביעה) ולהלוואה מיום 19/11/09 ע"ס 80,000 ₪ (נספח ב1 לכתב התביעה). יתרת ההלוואות ליום הגשת התביעה היתה 57,943 ₪ ו-68,869 ₪ בהתאמה.
המבקש מס' 2 (הנתבע מס' 3) חתם (יחד עם הנתבעת מס' 2, גב' האדיה אבו עאסלה, רעיית החייב העיקרי, שלא התגוננה) כערב להלוואה מיום 8/6/09 ע"ס 35,000 ₪ (נספח ב4 לכתב התביעה) יתרת ההלוואה ליום הגשת התביעה היתה 39,960 ₪ וחלקו של המבקש מס' 2 19,980 ₪.
כן נתבעו המבקשים בגין הוצאות משפטיות בתיק בית המשפט ובתיק ההוצל"פ נגד החייב העיקרי, בסך 16,515 ₪ כל אחד מהם.
בבקשת הרשות להתגונן המתוקנת, שהוגשה לאחר מתן שתי החלטות על גילוי מסמכים, העלו המבקשים את הטענות הבאות:
א.המבקשים חתמו מסמכי ההלוואות כמסמכים ריקים, שמולאו לאחר מעשה ומבלי שניתן למבקשים העתק;
ב.המשיב לא יידע את המבקשים על אי עמידת החייב העיקרי בפרעון ההלוואות, והדבר נודע להם רק לאחר הוגשה בקשה למיצוי הליכים בתיק ההוצל"פ נגד החייב העיקרי;
ג.ההלוואות סולקו בהלוואות מאוחרות יותר ומתמורת כלי רכב, שהיו משועבדים למשיב. המבקש מס' 1 טוען כי ההלוואה ע"ס 80,000 ₪, לה ערב, והיא ההלוואה המאוחרת נועדה לכיסוי כל ההלוואות הקודמות, והמבקש מס' 2 טוען כי למיטב ידיעתו אין פיגור בהלוואה ע"ס 35,000 ₪ מאחר ומעולם לא קיבל הודעה על כך.
המבקשים טוענים כי ההלוואה הראשונה ניתנה לרכישת רכב, ששועבד, נמכר בהסכמת המשיב, והכספים נכנסו לחשבון הבנק, רכב שני, אופל אסטרה שנת יצור 2005 עוקל ע"י המשיב ונמכר בהליכי הוצל"פ בסך 26,000 ₪. לטענת המבקשים לשני הסכומים, המגיעים לכ-100,000 ₪ אין ביטוי בחשבון החייב העיקרי.
ד.המשיב התרשל במתן הלוואות רבות בתדירות גבוהה לחייב העיקרי, שלא היה בעל יכולת פרעון. במעמד מתן ההלוואות הוסבר למבקשים כי אחת ההלוואות נועדה לכיסוי חוב בבנק יהב, אך הכסף לא הועבר לבנק יהב, דבר שהיה מאפשר לחייב העיקרי לעמוד בחיוביו. כמו כן נטען כי בעת החתימה על כתבי הערבות הוטעו המבקשים בעניין מצבו הכלכלי של החייב העיקרי. עוד נטען כי המשיב תובע את המבקשים בגין מלוא יתרת ההלוואות למרות שבמשך כמה חודשים חוייבו תשלומי ההלוואות בחשבון החייב העיקרי.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|