תא"ק 4567-06-12 א.מ.ת ברמור מערכות בע"מ נ' מיידר

כללי וטענות הצדדים

זו תביעה ע"ס 1,429,052 ₪ ובגין יתרת חוב נטען בקשר למוצרים שסיפקה התובעת לנתבעת.

התובעת, חברה העוסקת בשיווק ואספקת מוצרים ושרותים של חברת IBM ישראל בע"מ. הנתבע 1 (להלן:"מיידר"), מחזיק במניותיה של הנתבעת 2, אינפיניסטור בע"מ, (להלן: "אינפינסטור") ומכהן בה כדירקטור יחיד.

לטענת התובעת, אינפינסטור הציגה עצמה בפני התובעת, כמי שמייצגת את חב' "פלייטק"באסיה ובאירופה, מיידר ניהל את המגעים עם התובעת, יצר את המצגים, וחתם בשם אינפינסטור על כל המסמכים הרולוונטיים. לטענתה, ביום 1.9.11 הוזמנה סחורה הכוללת שרתים וכרטיסי מחשב בשווי 1,159,766 ₪, וביום 26.9.11 הוזמנה סחורה בשווי 955,914 ₪.

סוכם כי 20% ישולמו במועד ההזמנה, והיתרה בשוטף+60. בסמוך למועד ההזמנה, נמסרו לתובעת, ע"י מיידר, שיקים לטובת התובעת עבור הזמנת הסחורה. התובעת סיפקה את הסחורה, אולם התשלום שולם רק בחלקו. נטען, כי מנכ"ל התובעת, אסף דוד, אישר לנתבעים דחיות התשלום, ולאחר מס' דחיות מנהל הכספים, אייל שלמון, נפגש עם מיידר ואיש כספים מטעמו, ולבקשתו סוכם כי השיקים שהיו בידי התובעת יוחזרו לנתבעים ובמקומם יימסרו 4 שיקים חדשים-שיק ע"ס 300,000 ₪ ז.פ 3/12, שיק ע"ס 300,000 ₪ ז.פ 10.4.12, שיק ע"ס 400,000 ₪ ז.פ 8.5.12, שיק ע"ס 729,052 ₪ ז.פ 6.6.12. נטען כי השיק הראשון נפרע, ועובר לפרעון השיק השני, פנה מיידר וביקש לדחות את מועד התשלום, והוסכם שיוגש לפרעון לאחר פסח. מיידר ביקש להפקידו ב- 20.4.12, מאחר והיה מדובר ביום חמישי, השיק הופקד ביום ראשון 22.4.12. נטען כי מיידר התקשר וטען כי השיק הוצג ללא תיאום, וללא סיכום שיוצג לפרעון לאחר הפסח.

לטענת התובעת, הבינה שקיימת בעיה בגבייה, ונעשה נסיון למשוך את השיק חזרה ולבקשת מיידר. נטען כי מיידר ביקש דחייה גם לגבי יתר השיקים, תוך הבטחות חוזרות ונשנות לפיהן יכסה את החוב באמצעות כספים אישיים שלו ושל אשתו, שמקורם בארה"ב ושמחזיק בהון רב. נטען כי מאחר והתובעת חששה ליתרת החוב ולשיקים ללא כיסוי, ביקשה ממיידר לחתום על ערבות אישית, וזה האחרון נענה לבקשה וחתם על ערבות אישית, וללא תנאי, לתשלום מלוא יתרת החוב הנדרשת, ותוך שממלא בכתב ידו את סכום הערבות (הסך הנתבע), התובעת מדגישה שלא הופעל על מיידר שום לחץ לחתום על ערבות אישית וחתם מרצונו החופשי. נטען כי גם לאחר החתימה, המשיך מיידר לבקש דחיות תשלום ולהבטיח הבטחות בעלמא, כשלבסוף, הודיע כי אשתו איננה מוכנה להעביר את התשלום. נטען כי השיקים הוצגו וחוללו א.כ.מ, נטען כי מיידר מעולם לא התכחש לקיומו של החוב, כן נטען לחוסר מהימנות של מיידר, שכן התברר כי מעולם לא היה נציג של חברת "פלייטק", כפי שטען.

הנתבעים טוענים כי מדובר בכשלון תמורה מהותי, ובתרמית מכוונת.

לטענתם, התובעת מכרה לנתבעים ציוד מזוייף של חברת IBM במיליוני ₪, הנחזה להיות ציוד מקורי, התובעת הכירה בפגמים ובחוסר ההתאמה שנפל בציוד שסופק, ומתנערת מאחריותה לזיוף. מיידר הקים את אינפיניסטור ב-2006, החברה עסקה בסחר של ציוד מחשבים, בין לקוחותיה בארץ ובחו"ל נמנות חברות מובילות כמו פלייטק, קומברס, ECI ועוד. אינפיניסטור בעלת מוניטין ואמינות בתחומה. נטען כי במשך שנים רכשה ציוד מ-IBM, דרך חברה הפצה "ויזואל" וכן רכשה מספקים בחו"ל. נטען כי בין השנים 2009 -2011 רכש ציוד כאמור מ"ויזואל", בעידודו של מר עופר אלמוגי מהנתבעת, ונוכח היקף הפעילות מול חב' "פלייטק" נוצר הקשר עם התובעת. לטענתו, לאחר שהתקבלה הזמנה מלקוחותיו בחו"ל, ושאליהם הייתה מיועדת הסחורה, הוזמן מהתובעת ציוד שכלל שרתים, וכן ציוד נלווה בסך כולל של 2,115,680 ₪ כולל מע"מ.

נטען כי ההזמנה פוצלה לשתי פעימות, ו- % 20 ממנה שולמה במזומן.

נטען כי במועד האספקה התגלו פגמים בציוד שסופק, התברר כי השרתים נפתחו במעבדות התובעת, ושם שונה שם המשתמש והסיסמה. נטען כי הציוד הנלווה הגיע מ- 3 יצרניות שונות, שכולן מייצרות עבור IBM, חלק מהקופסאות היו פתוחות, ולא הייתה התאמה בין המס' הסידורי והדגם של המוצר, לבין זה המוטבע על האריזה, וכאשר הציוד אמור להגיע אטום בניילונית ארוז בתוך קופסה אטומה, מה שמוגדר בשפה מקצועית "SEALED" כאשר המוצר פתוח מוגדר "OPEN BOX", ומתומחר כמוצר משומש, בירידת ערך של 40%.

נטען כי השרתים נמכרו במחיר מופחת של 22,000$. לאחר שמיידר פנה אל נציגי התובעת וביקש הסבר לפשר העניין, נשלחו שני מומחים, האחד מ- IBM והשני מטעם התובעת, ושלא ידעו להסביר או ליתן מענה, וכאשר אין מחלוקת באשר למוצר הפגום. נטען כי פנה גם לIBM, והתברר לו כי אין מדובר במחדל, אלא בתרמית מכוונת.

נטען כי בין הצדדים התנהל מו"מ, IBM לא הייתה מוכנה לקבל את הסחורה, אולם מיידר התעקש להחזיר את הסחורה, והתובעת ביקשה שיעשה מאמץ למכור את הסחורה, סוכם בין הצדדים כי עד למציאת פתרון, לא יופקדו השיקים שניתנו, וכאשר כל העת נציגי התובעת ומיידר מנסים להגיע לפתרון הולם, היינו מכירת הסחורה ללקוחות, וכאשר הלקוחות מסרבים לקבל את הציוד הפגום. נטען כי התובעת החלה לאיים שתפקיד את השיקים, תוך ידיעה כי הפקדת השיקים תגרום לנתבעים לנזק בלתי הפיך. התובעת דרשה כי כנגד וכתנאי להמשך המגעים ועיכוב הפקדת השיקים, שמיידר יחתום על ערבות אישית, וכך היה, ביום 9.5.12 חתם מיידר על הערבות, בתום לב מוחלט, ובציפיה כי מציאת הפתרון הוא עניין של זמן. מיד לאחר החתימה על הערבות התנערה התובעת מכל אחריות, ניתקה מגע והחלה לפעול באמצעים משפטיים. אז הסתבר לו כי התובעת נהגה בערמה, ולא הייתה לה כל כוונה להמשיך במאמצים להסדיר את הנושא.

נטען כי נגרם לנתבעים נזק כספי ישיר עצום, ונזק כבד למוניטין.