תא"ק 44928-10-12 יצירה ועץ בע"מ ואח' נ' גליל א.ג. יזמות נכסים והשקעות בע"מ ח.פ. 514007384 ואח'

: | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום קריות
44928-10-12
6.7.2014
בפני השופטת:
עידית וינברגר

- נגד -
התובעים:
1. יצירה ועץ בע"מ ח.פ. 513497750
2. מאיר שרביט

 הנתבעים:
1. גליל א.ג. יזמות נכסים והשקעות בע"מ ח.פ. 514007384
2. גדעון בן שלמה
פסק דין
 

 

  1. התביעה שלפניי הינה תביעה לאכיפת הסכם מימון שנערך בין התובעת 1 (להלן:"התובעת") לבין הנתבעים, בתאריך 12.7.10, במסגרתו התחייבה התובעת לממן פרויקט בניה של הנתבעת בסכום של 700,000 ₪ ובתמורה התחייבו הנתבעים להשיב לה סך של 1,000,000 ₪. התביעה כוללת גם תביעה כספית להשבה של כספים שהועברו אל הנתבעים על ידי התובע, בעל מניותיה של התובעת.  
  2. הנתבע 2 היה בעל מניותיה של הנתבעת ומנהלה. בתאריך 13.6.12 הוכרז פושט רגל (פש"ר 29850-07-11) ובשל כך הינו מנוע מאז מלשמש מנהלה. לאור הכרזתו פושט רגל, עוכבו ההליכים נגדו בתיק זה. עם זאת, בשל מעורבותו הרבה באירועים נשוא התביעה, נשמעה עדותו והוא היה מעורב בבירור התביעה.
  3. הנתבעים התקשרו בהסכם עם בעלי הדירות בבית ברחוב ז'בוטינסקי 41 בנהריה, הידוע כחלקה 37 בגוש 18167 (להלן:"הבניין") לביצוע עבודות חיזוק לבניין ולבניית שתי דירות חדשות בקומה נוספת, במסגרת תמ"א 38 (להלן:"הפרויקט").
  4. בכתב התביעה המקורי, שהוגש ביום 28.10.12, הועמד סכום התביעה על 308,664 ₪. בד בבד עם הגשתו הוגשה בקשה למתן צו עיקול זמני על כספים המגיעים לנתבעת מרוכשי דירות בפרויקט. צו עיקול זמני ניתן, כמבוקש.
  5. בתאריך 17.3.13, במהלך המשך הדיון בבקשה לביטול העיקול, הגיעו בעלי הדין להסכמה לפיה צו העיקול הזמני יישאר על כנו, והסכומים שנתפסו אצל המחזיקים יועברו לחשבון משותף שייפתח לצורך כך על ידי באי כח הצדדים, ומאותו חשבון יועברו כספים לצורך המשך הפרויקט, באופן שיאפשר פיקוח של ב"כ התובעים על הכספים המועברים. בעקבות אותה הסכמה, פנו הצדדים אל מהנדס מוסכם מטעמם וזה מונה כמפקח על המשך הבניה. 
  6. עם תום שמיעת הראיות בתיק, אין חולק עוד, כי התובעים קיבלו לידיהם סך של 1,000,000 ₪ מרוכש הדירה השלישית, ירון לוי. בתחילת ההליך הכחישו התובעים את טענת הנתבעים בנדון. עם סיום ההליך, לא ניתן עוד לחלוק על קבלת הסכום, אלא שלטענתם אין כל קשר בינו לבין התחייבויות הנתבעים על פי הסכם המימון.
  7. כבר במהלך הדיון בבקשה לסעד זמני, שהתקיים ביום 20.12.12 טען הנתבע כי התובעים מסתירים מבית המשפט את העובדה שבמסגרת הסכם למכירת הדירה השלישית, קיבלו לידיהם מהרוכש, ירון לוי, סך של 850,000 ₪ וכי על לוי לשלם לתובעים 150,000 ₪ נוספים.  
  8. בהמשך הדיון, שהתקיים ביום 13.1.2013, שבו והעלו הנתבעים את הטענה לפיה התובע קיבל סך של 850,000 ₪ מירון לוי, ויש להפחית סכום זה מסכום החוב הנטען.
  9. עם תום שמיעת הראיות, הוכח כי הסכם ההלוואה אינו אלא הסכם מלאכותי, שכל מטרתו ניסיון להימנע מתשלום מס, שלא כדין. ההסכם האמיתי, אותו נועד הסכם ההלוואה להסוות, הינו הסכם למכירת הדירה השלישית.
  10. ראיה ברורה לכך שהעסקה לא היתה עסקת הלוואה ניתן למצוא במכתבו של ירון לוי אל עו"ד סגל, ב"כ התובעים, מיום 26.2.13 בו הוא משיב על דרישתה לשלם את יתרת חובו על פי ההסכם, כשהיא שבה ומכנה אותו "הסכם הלוואה". באותו מכתב (ת/8) כותב לוי:
  11. ביום 9.12.11 חתם התובע על מסמך בו הוא מאשר כי ירון לוי נותר חייב לו בגין "תשלום עבור דירת הגג ברחוב ז'בוטינסקי 41" סך של 300,000 ₪ (ת/2). כותרת המסמך מדברת בעד עצמה.
  12. בסיכומי התובעים נכתב:
  13. זיכרון הדברים למכירת הדירה השלישית לירון לוי נחתם בתאריך 27.5.11 ובו הוסכם על מכירת הדירה תמורת סך של 1,150,000 ₪ (ת/1). זהו אותו זיכרון דברים שלטענת התובע בוטל, ומאוחר יותר נחתם הסכם ההלוואה בינו לבין ירון לוי, בתאריך 27.6.11 (ת/10). למעשה, מבקש התובע כי בית המשפט יקבל את גרסתו לפיה, תחילה, ביקש ירון לוי לרכוש ממנו דירה, אך חודש לאחר מכן לא היה מעוניין עוד בדירה, ורק ביקש לתת לתובע הלוואה. 
  14. לטענת התובעים, זכרון הדברים נחתם רק בין התובע, כמוכר הדירה, לירון לוי והנתבעים כלל לא היו חתומים על זכרון הדברים. אין ממש בטענה, שכן מעיון בזכרון הדברים מיום 27.5.11 עולה כי נחתם בין ירון לוי לבין "מאיר שרביט באמצעות חברת גליל א.ג. יזמות בע"מ" ואילו במקום המיועד לחתימת המוכרים מופיעה גם חתימתו של הנתבע 1. התובעים אינם מכחישים זאת (עמ' 28 פסקה 2 לסיכומיהם).
  15. הקושי בזיכרון הדברים הינו, לכאורה, כי נחתם במועד שבו הדירה עדיין לא היתה בבעלות התובע, ולפיכך לא יכול היה להתחייב למוכרה. רק בתאריך 27.6.11 נערך הסכם מכר בין הנתבעת לתובע למכירת הדירה השלישית תמורת סך של 638,000 ₪ (נספח יב' לתצהיר התובעים).
  16. לוי העיד כי זכרון הדברים נחתם במסעדה שלו בנוכחות התובע והנתבע (עמ' 38 לפרוט ש' 10). עוד העיד לוי, כי לא היה לו כל קשר עם התובע וכי כל הקשר שלו במהלך כל התקופה, לגבי רכישת הדירה, היה עם הנתבע (עמ' 33 ש' 5-9). הנתבע הסביר לו, לדבריו, שבגלל הסכם המימון שיש לו עם התובע, עליהם לחתום על זכרון דברים עם התובע. מאוחר יותר, הסבירו לו התובע והנתבע, כי יש צורך בהסכם ההלוואה עד לקבלת טופס 4 על מנת להימנע מתשלום מס (ע' 33 ש' 25).
  17. אני קובעת, אם כן, כי הסכם ההלוואה שנחתם עם ירון לוי היה הסכם מלאכותי, שנועד להסתיר את העסקה האמיתית שהסתתרה מאחוריו - עסקת המכר של הדירה השלישית.
  18. אף שתחילה הכחיש התובע קבלת סכום כלשהו מירון לוי, מאוחר יותר נאלץ להודות כי קיבל ממנו, עובר להגשת התביעה, סך של 850,000 ₪ מתוך תמורת הדירה המוסכמת.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>