תא"ק 4432-05-14 נפאע נ' פלדטראק סוכנויות בע"מ

המבקשת, היא הנתבעת, הגישה בקשה להעביר תיק זה לבימ"ש השלום בתל אביב, נוכח תניית שיפוט ייחודית בהסכם בין הצדדים.

המשיב מתנגד להעברת התיק כאמור. לטענתו, ההסכם בין הצדדים נחתם בביתו שבבית-ג'אן. תניית השיפוט היא תנאי מקפח בחוזה אחיד.

לטענת המבקשת בתשובתה לתגובת המשיב, אין מדובר בתנאי מקפח, שכן המשיב לא הראה שיש בתנאי זה משום הרתעה מפני מימוש זכויותיו המשפטיות. המבקשת הפנתה למקרים אחרים שבהם פסקו בתי המשפט, כי תניית השיפוט הייחודית אינה בבחינת תנאי מקפח.

אינני מקבלת את טענות המבקשת.

סעיף 4 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים") קובע רשימה של חזקות אודות תנאים מקפחים, אשר ביהמ"ש רשאי לבטלם. לענייננו נוגעת החזקה הקבועה בסעיף 4(9) הקובעת חזקת קיפוח ביחס ל- "תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך".

יצוין, כי נוסחו האמור של סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים הוא תולדת תיקון משנת 2004, כאשר קודם לכן נקבעה חזקת קיפוח ביחס לתניית שיפוט הקובעת מקום שיפוט "בלתי סביר". על פי נוסחו העדכני של הסעיף, כל אימת שיש בתנאי בהסכם אחיד כדי להתנות על הוראות הדין בדבר מקום השיפוט – קמה החזקה כי מדובר בתנאי מקפח.

במקרה הנוכחי, הוראות הדין מקימות סמכות מקומית לבימ"ש השלום בעכו, נוכח העובדה (שלא הוכחשה על ידי המבקשת), כי ההסכם בין הצדדים נחתם בבית המשיב, בבית-ג'אן. תניית שיפוט ייחודית לבימ"ש השלום בתל אביב מתנה, איפוא, על הוראות הדין הכלליות בהקשר זה, ועל כן – מקפחת.

מעבר לאמור יש להעיר, כי המשיב הוא תושב בית ג'אן, יישוב מרוחק מהמרכז באופן משמעותי, עד כי חיובו להתדיין בתל אביב דווקא עלול אף להרתיעו מפני מימוש זכויותיו. דברים אלו נאמרו למעלה מהצורך, שכן די בכך שתניית השיפוט מתנה על הוראות הדין בדבר מקום שיפוט על מנת שתיחשב כמקפחת, כאמור לעיל, ואילו מבחן ההרתעה מפני מימוש זכויות, כפי שנקבע בפסיקה, נקבע ביחס לנוסחו הקודם של החוק (ראה לעניין זה, למשל, ת.א. (ת"א) 718411/06 פלאפון בע"מ נ' ששון אילן). מבחן זה עשוי לשמש כיום במסגרת סעיף 19(ב) לחוק החוזים האחידים, הקובע כי "בהשתמשו בסמכותו לפי סעיף קטן (א) יתחשב בית המשפט במכלול תנאי החוזה ובנסיבות האחרות, וכן בנסיבות המיוחדות של הענין הנדון לפניו", כאשר לעתים לא תימצא הצדקה לביטול התנאי המקפח, לאור הנסיבות הכלליות. עם זאת, כאשר מדובר בתושב בית-ג'אן, המבקש לתבוע מהמשיבה סכום שאינו גבוה, בהחלט ניתן לראות בקיום תניית השיפוט המפנה אותו לתל-אביב משום הרתעה מפני מימוש הזכות.

לאור האמור, אני סבורה כי דין תניית השיפוט להתבטל, ועל כן אני דוחה את הבקשה להעביר את התיק לבימ"ש השלום בתל-אביב.