תא"ק 4353-07-15 מטבע ישראלי בע"מ נ' א. העמק בניה ופיתוח בע"מ ואח'

: | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
4353-07-15
22.11.2015
בפני הרשם הבכיר :
ניר זיתוני

- נגד -
המבקשת/הנתבעת 1:
א. העמק בניה ופיתוח בע"מ
עו"ד איימן עיאשה
המשיבה/התובעת:
מטבע ישראלי בע"מ
עו"ד אסף רון
החלטה
 

 

 

בעניין: בקשת רשות להתגונן

 

1.ביום 2/7/15 הגישה התובעת נגד המבקשת ונגד הפסגה אמון בע"מ (להלן: "הנפרעת") תביעה בסדר דין מקוצר על סך 157,800 ₪ בגין ארבע המחאות אשר נמסרו לתובעת לטענתה על ידי הנפרעת במסגרת ניכיון שיקים לאחר שנמשכו מחשבונה של המבקשת לפקודת הנפרעת. שתיים מההמחאות הן על סך 50 אלף ₪ כל אחת. המחאה שלישית היא על סך 9,300 ₪ והמחאה רביעית על סך 48,500 ₪. לגבי ההמחאה הרביעית נטען כי המחאה זו נגנבה ממשרדי התובעת ולכן התובעת מחזיקה רק העתק ממנה. כל ארבעת ההמחאות חוללו בציון נה"ב. עיון בהעתקי ההמחאות מלמד כי על שלוש מארבע המחאות הוטבעו בדפוס המילים "למוטב בלבד" אך אלו נמחקו בעט ולצד המחיקה יש חותמת וחתימה של המושכת.

 

2.ביום 30/9/15 הגישה המבקשת בקשה למחיקת כותרת ולחילופין רשות להתגונן. הבקשה נתמכת בתצהירו של מנהל המבקשת עלי בנדורה (להלן: "עלי"). נטען כי המבקשת היא חברה יזמית המצבעת עבודות בנייה בפרויקט ניצני הרצליה (להלן: "הפרוייקט") והנפרעת היא חברה לביצוע עבודות אלומיניום. נטען כי המבקשת מסרה את עבודות האלומיניום בפרוייקט לנפרעת והנפרעת מסרה את העבודות לקבלן משנה בשם חברת מסגרת אחים אסיאלוב בע"מ (להלן: "קבלן המשנה"). המבקשת טוענת כי מסרה את השטרות נשוא התביעה לנפרעת מראש על חשבון ביצוע עבודות האלומיניום יחד עם שטר נוסף שנמשך מחשבונו של אחד הדיריים בפרויקט אריה יוסף נינבורג. מודגש כי השטר הנוסף נפרע. נטען כי הנפרעת החלה בביצוע העבודות אך ביצעה רק חלק מינורי מהעבודות בשווי של אלפי שקלים בודדים. נטען כי הנפרעת נטשה את הפרויקט וגם השיקים שנתנה לקבלן המשנה חוללו בציון חשבון מוגבל. לפיכך נאלצה המבקשת להתקשר ישירות עם קבלן המשנה על מנת שישלים את ביצוע העבודות. המבקשת טוענת כי החתימה והחותמת שלה ליד מחיקת המילים "למוטב בלבד" הן מזוייפות. באשר לשטר אשר לטענת התובעת נגנב ממשרדה, נטען כי התובעת לא יכולה להיפרע משטר זה כל עוד אין היא מציגה את השטר המקורי.

 

3.ביום 22/10/15 הוגשה תגובת התובעת המתנגדת לקבלת הבקשות. נטען כי כל הטענות של המבקשת מופנות כלפי הנפרעת ואין לתובעת כל קשר עם מערכת היחסים בין הנפרעת לבין הנתבעת. התובעת טוענת כי היא אוחזת כשורה בשטרות בהתאם לסעיף 29 לפקודת השטרות. נטען כי אין זה הפעם הראשונה בה מסרה הנפרעת לתובעת המחאות של המבקשת לשם ניכיון שיקים, כאשר מעולם לא הועלו טענות דומות על ידי המבקשת. נטען כי בעבר כאשר המחאות של המבקשת שהגיעו לתובעת במסגרת ניכיון שיקים חוללו באי פרעון, שלחה המבקשת את מנהל העבודה שלה כדי להסדיר פריסת תשלומים. נטען כי כאשר ההמחאות נשוא התביעה חוללו, פנה מנהל התובעת למנהל המבקשת, שמע ממנו כי יש לו בעיית נזילות והוא מבקש לקבוע פגישה על מנת לפרוס את החוב למס' תשלומים. ניתן כי נקבעו מס' מועדים לפגישות אולם מנהל הנתבעת לא התייצב לפגישות תוך שהוא מתחמק כפי שעולה מחילופי המסרונים המצורפים לתגובה. נטען כי רק שהתובעת העבירה את העניין לטיפול משפטי והוגשה התביעה החלה המבקשת להעלות טענות על מנת להתחמק מתשלום החוב. התובעת טוענת כי כנוהג קבוע מנהל התובעת פונה למושך ההמחאה כדי לוודא שאין כל בעיה לבצע ניכיון שיקים ומבהיר למושך כי ההמחאה מוסבת לתובעת. באשר להמחאה שנגנבה , נטען כי אין כל מניעה להיפרע מהמחאה שכזו כאשר התבועת אינה אוחזת בהמחאה המקורית . מובהר כי מעולם לא נטענה על ידי המבקשת כל טענה כלפי ההמחאה שנגנבה.

 

4.ביום 22/11/15 הוגשה תשובת המבקשת לתגובת התובעת. נטען כי על התובעת להוכיח כי היא אוחזת כשורה ויש לאפשר לה למבקשת לחקור את עדי התובעת ולהביא ראיות הזמה במסגרת ההליך העיקרי. נטען כי אם המבקשת תוכיח את טענת הזיוף אין חולק כי התובעת אינה תמת לב ולכן אינה אוחזת כשורה. עלי מצהיר כי הטענה לפיה אישר את העסקה הטלפונית משוללת כל יסוד. נטען כי ההבטחות לפרוס את החוב לתשלומים נוגעות רק לשטר על סך 9,300 ₪, אשר מנהל התובעת מתייחס אליו באחד המסרונים שצורפו לתגובה. עלי מסביר כי התחייב לשלם שטר זה בטרם קיבל ייעוץ משפטי, כיוון שסבר כי יש לשלמו לתובעת כצד ג'.

 

5.לאור האמור בהחלטתי מיום 22/10/15, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

 

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה למחיקת כותרת ולתת למבקשת רשות להתגונן מהטעמים שיפורטו להלן.

 

7.הבקשה למחיקת כותרת לא נומקה ודי בכך כדי לדחותה. למעלה מן הדרוש אציין כי די במסמכים שצורפו לתביעה כדי לקיים את הדרישות המינימליות של סכום קצוב וראשית ראייה בכתב לקיומה של התחייבות לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר.

 

8.באשר לבקשת הרשות להתגונן, המחלוקות כפי שהוצגו על ידי הצדדים במסגרת כתבי הטענות עד כה הן מחלוקות עובדתיות שיש להכריע בהן במסגרת הליך משפטי מלא לאחר שמיעת כל הנוגעים בדבר. בשלב זה די למבקשת בהצגת גרסה מפורטת התומכת בטענה לכשלון תמורה מלא כלפי הנפרעת וכן להעלות טענה כלשהי כלפי טיבה האחיזה של התובעת בשטרות . המבקשת עמדה בנטל זה .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>