בנק אוצר החייל - מפרץ חיפה נ' איסט רסטו בר לאונג' בע"מ ואח'

לפניי בקשת המבקשים לביטול פסקי הדין שניתנו נגדם בהעדר הגנה, כנגד המבקש מס' 1 ביום 15.6.16, וכנגד המבקש מס' 2 ביום 9.5.16.

על פי פסקי הדין הללו חויבו המבקשים, יחד ולחוד, לשלם למשיב מס' 1 (להלן: "הבנק") סכום של 250,906 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

לטענת המבקשים, נוהל משא ומתן בינם לבין הבנק (נציגת הבנק וב"כ הבנק), והם סברו כי אין צורך בהגשת כתב הגנה במקביל לניהולו של משא ומתן רציני לסילוק החוב. רק כאשר התקבל עיקול על משכורתו של אחד המבקשים הבינו, כי ניתן פסק דין וכי נפתח תיק הוצאה לפועל.

לגופו של עניין, לטענת המבקשים, אף שאושרה להם הלוואה בסך 500,000 ₪, בערבות מדינה, בסופו של דבר הועמדה להם הלוואה בסכום נמוך יותר, של 300,000 ₪, אך הם נזקקו למלוא הסכום שאושר לצורך הפעלת המסעדה שהקימו בשותפות עם אחר. לפיכך נטלו הלוואה נוספת של 180,000 ₪. לטענת המבקשים, לא ידוע להם אם הפקדונות שהפקידו לצורך קבלת ההלוואות נפרעו ונזקפו על חשבון החוב, ואם לאו, מכיוון שלא קיבלו את כל הפרטים שביקשו, ואף לכתב התביעה לא צורפו די מסמכים לעניין זה (צורף דף שערוך כללי). המבקשים מעלים טענות נוספות, בנוגע לפריסת ההלוואה על פי החלטת ועדה בינמשרדית, ובנוגע למועד חישוב הריבית על ההלוואה.

לטענת המשיב, המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים התנהל לפני הגשת כתב התביעה, ולאחר שנשלח למבקשים מכתב דרישה לפירעון חובם. אכן דובר על פריסת ההלוואה, אלא שלצורך פריסת ההלוואה נדרשו המבקשים להמציא מסמכים שונים שיועברו לאישור המדינה, אך המבקשים לא המציאו את המסמכים הדרושים. לפיכך הגיש המשיב את התביעה, ומשלא הוגשו בקשות רשות להתגונן, ביקש פסק דין בהעדר הגנה. המשא ומתן חודש רק ביום 3.7.16, לאחר שכבר ניתן פסק דין ונפתח תיק הוצאה לפועל. לטענת המשיב, הפיקדונות שהפקידו המבקשים נפרעו על חשבון ההלוואות, ולמעשה אין בפיהם הגנה.

דיון והכרעה -

כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).

ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית – אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.

אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).

עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי – סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).