תא"ק 38229-06-15 ריטרסקי נ' איגוד המוסכים בישראל ירושלים

לפניי בקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" מכתב התביעה, והעברת התיק להתנהל בסדר דין מהיר.

דין הבקשה להתקבל.

ביסוד התביעה – שמונה הודעות (או שמא שבע? כתב התביעה אינו אחיד לעניין זה, ועל כן אתייחס לסכום התביעה) שנשלחו אל התובע, הוא המשיב, בדואר אלקטרוני, בפקס וכיו"ב. בגין כל אחת מן ההודעות, תבע המשיב את הפיצוי הסטטוטורי המרבי הקבוע בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים). לשיטתו, מאחר שהסכום קבוע בחוק, התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר.

אלא שסכום פיצוי ללא הוכחת נזק אינו כשיר להתברר בסדר דין מקוצר מעיקרו, שכן הוא נתון כולו לשיקול דעתו של בית המשפט. לא זו אף זו. בית המשפט העליון, בפסק הדין המנחה לעניין תביעות מוכח סעיף 30א לחוק הבזק, רע"א 1954/14 אילן חזני נ' שמעון הנגבי (סיתונית מועדון דאיה ורחיפה במצנחים) (2014) (להלן: "עניין חזני"), הבהיר מפורשות כי:

"חשוב להדגיש כי כמות ההודעות שנשלחה לתובע גודרת את תקרת הסכום שבית המשפט רשאי לפסוק (בית המשפט אינו רשאי לפסוק פיצוי העולה על 1,000 ש"ח בגין כל הפרה ללא הוכחת נזק), אך מעבר לכך היא אך שיקול אחד מבין מכלול השיקולים שנמנו לעיל. כך למשל אפשר שייפסק פיצוי בסכום זהה לאדם שנשלחו לו 100 הודעות ולאדם שנשלחו לו 1,000 הודעות, ובלבד שהפיצוי השיג את תכליות החוק: אכיפה והרתעה אפקטיבית ומידתית. נקודת המוצא היא שתביעה בגין הפרה בודדת תזכה את התובע במלוא הסכום (1,000 ש"ח) כדי שתושג התכלית ההרתעתית. ככל שמספר ההפרות עולה כך גדלה התקרה שבית המשפט רשאי לפסוק, אולם עליו להיעצר בסכום המשקף הרתעה יעילה בנסיבות העניין ולא לפסוק מעבר לכך." (ההדגשה הוספה – ע"י)

המשיב עצמו ציטט בכתב התביעה מטעמו, כמו גם בתשובתו לבקשה למחיקת כותרת, מפסק הדין בעניין חזני, ומכאן שהוא מכיר אותו. נראה כי בית המשפט העליון עצמו מלמד בעניין חזני, כי פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק בתביעה לפי סעיף 30א לחוק הבזק היא עניין הכרוך כולו בנסיבות העניין, כמו גם בשיקול דעתו של השופט, ועל כן – אין מדובר בהליך המתאים להידון בסדר דין מקוצר, בוודאי כאשר המשיב עתר לפסיקת פיצוי בגין מספר הפרות – ולא רק בגין הפרה אחת.

על כן, הבקשה למחיקת כותרת מתקבלת, ואני מורה על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר". המזכירות תסב את התיק להליך בסדר דין מהיר. התובע יגיש תצהיר תומך ורשימת מסמכים, כדרישת תקנה 214ג ו-214ח לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, עד יום 1.11.2015.

הנתבעת תגיש כתב הגנה מטעמה עד יום 15.12.2015. ככל שמבקשת הנתבעת לראות בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן מטעמה כתב הגנה – תודיע על כך עד לאותו מועד.

ככל שמי מן הצדדים מבקש להגיש תצהירי עדות ראשית נוספים, אלה יוגשו עד יום 1.1.2016.

הדיון הקבוע בתיק יוסב לישיבה מקדמית בסדר דין מהיר, וינוהל על פי הוראות תקנה 214יא לתקנות סדר הדין האזרחי.

מאחר שהתובע הגיש את התביעה בהליך לא נכון, אשר חייב את הנתבעת להגיש בקשת רשות להתגונן כמו גם בקשה למחיקת כותרת, וזאת כאשר היה עליו לדעת כי ההליך אינו מתאים, אני מחייב את המשיב בהוצאות המבקשת בסך 1,500 ₪ בגין הבקשה. הסכום ישולם ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

ניתנה היום, ו' חשוון תשע"ו, 19 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.