תא"ק 2022-01-15 גרופיט בנימינה בע"מ נ' אבי אבני בע"מ ואח'

בעניין: מחיקת כותרת ולחילופין בקשת רשות להתגונן

1.ביום 1/1/15 הגישה התובעת נגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 384,000 ₪ (לצורכי אגרה) בגין יתרת חוב שצברה הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לתובעת בהתאם להסכם שכירות של נכס מסחרי מיום 13/7/11. התביעה נגד הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") הוגשה בשל היותו ערב לכל התחייבויות הנתבעת נשוא החוזה כאמור בכתב הערבות אשר צורף כנספח ו' לחוזה השכירות.

2.התובעת טוענת כי ביום 21/2/13 הודיעה לנתבעת שהמושכר יימסר לה לפי הוראות החוזה ביום 10/4/13 , כאשר על פי הוראות סעיף 6.3 לחוזה ניתנו לנתבעת 90 יום ממועד המסירה לביצוע התאמות לצרכיה, כאשר בתקופה זו תחויב רק בדמי ניהול ולא תחויב בדמי שכירות. נטען כי הנתבעת לא התייצבה לקבל את החזקה במושכר במועד המסירה או בכל מועד אחר. במכתב מיום 23/4/13 הודיעה ב"כ הנתבעת כי הנתבעת נקלעה לקשיים כלכליים לא צפויים ולכן לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה על פי החוזה. ב"כ הנתבעת הודיעה כי הנתבעת מוכנה לפעול למציאת שוכר אחר. התובעת טוענת כי הנתבעת לא הציגה שוכר חלופי. התובעת הודיעה לנתבעת כי ההודעה מיום 23/4/13 מהווה ביטול חד צדדי של החוזה ובכוונתה לחלט את הערבות הבנקאית שמסרה לה הנתבעת. בעקבות משא ומתן בין הצדדים הסכימה התובעת לדחות את חילוט הערבות הבנקאית אך לאחר שהמשא ומתן לא עלה יפה חולטה הערבות ביום 7/10/13. נטען כי בפגישה מיום 15/10/13 הציעו הנתבעים כי כספי הערבות הבנקאית שחולטה יהווה פיצוי סופי בגין הפרת התחייבויות הנתבעים כלפי התובעת על פי החוזה. התובעת דחתה הצעה זו. נטען כי חרף מאמציה לא הצליחה התובעת למצוא שוכר חלופי עד למועד הגשת התביעה.

3.סכום התביעה מורכב מדמי שכירות לתקופה בה אמורה היתה הנתבעת לשכור את המושכר ולשלם בגינו דמי שכירות נכון ליום 30/11/14 בניכוי כספי הערבות הבנקאית בסך של 194,487 ₪, דמי ניהול בסך של 42,027 ₪, דמי ניהול ודמי שכירות עבור יתרת תקופת השכירות החודשית בסך של 232,512 ₪ בתוספת מע"מ ובסה"כ 468,851 ₪. כמו כן מבוקש לחייב בהוצאות משפטיות ודמי תיווך . כאמור לעיל לצורכי אגרה מעמידה התובעת את תביעתה על סך 384,000 ₪ בלבד.

4.ביום 17/2/15 הוגשה הבקשה שבפניי למחיקת כותרת ולחילופין מתן רשות להתגונן. באשר למחיקת הכותרת נטען כי בהסכם השכירות אין כל סעיף המבסס את תביעת התובעת לתשלום דמי שכירות ודמי ניהול עבור יתרת תקופת השכירות ולא בכדי אין הפנייה לסעיף שכזה בסעיף 29 לכתב התביעה. עוד יודגש כי אין די בצירוף החוזה כדי לבסס זכאות לסעדים עתידיים. בנוסף נטען כי לא ניתן להגיש תביעה בגין הפרה צפויה בסדר דין מקוצר. בנוסף, במסגרת סעיפים 25-27 לכתב התביעה מבקשת התובעת לפסוק לה את מלוא הוצאותיה המשפטיות ואת דמי התיווך שאינם בבחינת סכום קצוב. כמו-כן נטען כי הסכומים המפורטים בתביעה מבוססים על חישובים שגויים.

5.במסגרת בקשת הרשות להתגונן נטען כי הנתבעים חתמו על החוזה מיום 13/7/11 בהסתמך על מצגי התובעת בכתב ובעל פה כי הקניון שיוקם בבנימינה, בו מצוי המושכר, יאכלס חנויות, רשתות וגופים מהשורה הראשונה, דבר שיבטיח הכנסות גבוהות לשוכרי החנויות במקום. הנתבעים מצרפים פרסומים של התובעת על כך שבקניון יפעלו משחקיית לה לה לנד, קפה נטו, מגה בעיר, סופר פארם, קופות חולים ובנקים. נטען כי מצגי התובעת היו מצגי שווא שכן הקניון עומד בשיממונו. עוד נטען כי התובעת הפרה את התחייבותה בסעיף 3.2 לחוזה למסור את המושכר עד ליום 13/9/12 כאשר איחור של עד 3 חודשים לא ייחשב להפרת החוזה. כיוון שהתובעת עצמה מודה בסעיף 9 לתביעה כי הודיעה על מסירת המושכר ביום 10/4/13, מדובר באיחור של 4 חודשים המקנה לנתבעים את הזכות לבטל את החוזה. נטען כי האיחור במסירה היווה גורם מרכזי לקשיים הכלכליים אליהם נקלעו הנתבעים ואשר מנעו מהם להפעיל את המושכר. נטען כי הנתבעת מנסה לגלגל את הפסדיה מכשלון הפרויקט על גב הנתבעים. עוד נטען כי התביעה הוגשה בשיהוי של למעלה משנה המלמד על זניחת החוזה. עוד נטען כי ככל שבית המשפט יקבע שהנתבעים חבים סכום כלשהו לתובעת, עומדת להם זכות קיזוז בגין חילוט הערבות, בגין שכר הטרחה ששילמו לבאי כוחם, בגין פיקדון ששולם בעת חתימת ההסכם, בגין אובדן רווחים ולחילופין בגין אשם תורם של התובעת בשל אי השכרת המושכר. סך כל סכומי הקיזוז 626,870 ₪.

6.ביום 1/3/15 הוגשה תגובת התובעת. נטען כי אין מקום למחיקת כותרת התביעה שכן התביעה מושתת על חוזה שכירות, כתב ערבות ומסמכים נוספים המצורפים לתביעה. באשר לבקשת הרשות להתגונן, נטען כי סעיף 30.3 לחוזה השכירות מונע מהנתבעים להעלות טענות קיזוז. חרף האמור לעיל, מסכימה התובעת ליתן לנתבעים רשות להתגונן תוך חיובם בהפקדת ערבון בהתחשב בהעלאת טענות קיזוז בדיעבד ובשאר טענות העומדות בסתירה חזיתית להתחייבויות החוזיות הכתובות.

7.ביום 10/3/15 הוגשה תשובת הנתבעים לתגובת התובעת. נטען כי התובעת בחרה שלא להתמודד כלל עם הטענה לפיה רכיב התביעה המתייחס לתקופת השכירות אינו נסמך על ראיה בכתב וכן עם הטענות הנוספות בכל הנוגע לאי התאמת רכיבי התביעה שעניינם דמי תיווך והוצאות משפטיות. נטען כי טענות ההגנה שהעלו הנתבעים מבססות הגנה מוצקה ולכן אין מקום להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדה.

8.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש למחוק את כותרת התביעה בהעדר מענה כלשהו לטענות הממשיות שהועלו במסגרת הבקשה למחיקת כותרת כפי שיפורט להלן.