נחלה נ' חמאם

1.בפניי תביעה שטרית.

ההליך

2.ביום 9.10.2018 הגיש התובע ללשכת ההוצאה לפועל בעכו בקשה לביצוע שטר לפקודה (צ'ק) מספר 0005000707 על סך 35,000 ₪ (להלן: "השטר"). השטר משוך מחשבון "חמאם מירבת – מסעדת מפרץ חיפה" ומועד פירעונו 14.5.2018 (להלן: "השטר").

3.הנפרע בשטר הנו התובע. השטר הופקד לחשבונה של גב' תמר אבו עקל (בנק מרכנתיל, חשבון 7701988358) ביום 15.5.2018, וחולל באי פירעון (היעדר כיסוי מתאים וסגירת החשבון).

4.השטר המקורי לא הוגש לתיק בית המשפט, שכן לטענת התובע לא הוחזר על-ידי הבנק. לתיק בית המשפט הוגש צילום של שני צדי השטר. בצדו האחורי של השטר מופיעות, ככל הנראה, שתי חתימות. לדברי התובע מדובר בחתימתו או בחתימתה של גב' תמר אבו עקל (ע' 7, ש' 29-30).

5.ביום 31.10.2018 הגישה הנתבעת בקשת רשות להתגונן. בבקשת הרשות להתגונן והתצהיר התומך בה טענה הנתבעת את הטענות הבאות:

• הנתבעת לא לוותה מעולם כספים מהתובע ואינה חבה לו כל חוב שהוא (סעיפים 2,3 ו-6 לתצהיר הנתבעת);

• השטר שהוגש לביצוע הנו המחאה ישנה אשר נמשכה מחשבון מסעדה שניהלה הנתבעת. המסעדה נסגרה בשנת 2001 וחשבון הבנק בו נוהל חשבון המסעדה נסגר בשנת 2002. מועד הפירעון המופיע על גבי השטר זויף. בהקשר זה טענה הנתבעת כי לשנה שבמועד הפירעון "01" הוסיף מאן דהוא את הספרה "8", כך שנוצר רישום "018", אשר אפשר להציג את השטר לפירעון בשנת 2018 (סעיפים 4, 5 ו- 7 לתצהיר התומך בבקשה);

• השטר הוגש לביצוע שלא על-ידי הנמשך (התובע), בלא שההמחאה הוסבה על-ידי הנמשך (סעיף 8 לתצהיר);

• לא נמסרה לנתבעת הודעת חילול כדין ואף לא נשלח לה מכתב התראה (סעיף 9 לתצהיר הנתבעת);

• השטר הוגש לביצוע שלא על-ידי מי שאחז בו במועד החילול (סעיפים 10-12 לתצהיר הנתבעת).

  6.ביום 28.3.2019 נדונה בקשת הרשות להתגונן שהגישה הנתבעת בפני כב' הרשמת הבכירה יפעת שקדי שץ. בסופו של דיון ניתנה לנתבעת, בהסכמת התובע, רשות להתגונן, והתיק הועבר לדיון בפניי בסדר דין מהיר.

  7.בהחלטתי מיום 31.3.2019, הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית וקבעתי את התיק לדיון (שמיעת ראיות הצדדים וסיכומים בעל פה) ביום 15.9.2019.