תביעה לפירעון צ'ק של 35,000 שקל נדחתה: התובע בכלל לא מחזיק בו

האיש טען כי הלווה כסף במזומן תמורת צ'קים אך גרסתו לא היתה מבוססת. בידיו רק צילום של הצ'ק והוא לא הוכיח שהנתבעת חתומה עליו, ומעבר לכך את הכסף הוא בכלל הלווה לדבריו לבעלה, כך שאין לו עילה חוזית נגדה.

שופטת בית משפט השלום בחיפה סיגלית מצא, דחתה תביעה לביצוע שטר שהועברה אליה בעקבות סכסוך בהוצאה לפועל. התביעה נדחתה בין היתר משום שהתובע לא הציג את הצ'ק נשוא התביעה, ואף לא הוכיח שהחתימה שמתנוססת עליו היא של האישה אותה תבע.

ההליך המשפטי החל באוקטובר 2018, כאשר התובע הגיש בלשכת ההוצאה לפועל בעכו בקשה לביצוע שטר לפקודה – ובמילים פשוטות ביקש לפרוע צ'ק על סך 35,000. השיק הופקד לחשבון בנק של שכנה של התובע יום לאחר התאריך שנכתב עליו, אך חולל בשל היעדר כיסוי.

התובע לא הציג את הצ'ק המקורי שכן לטענתו הבנק מסרב להחזירו. כל שהוגש הוא צילום של הצ'ק משני צדדיו, כשבצדו האחורי של הצ'ק (בצילום) הופיעו שתי חתימות. לדברי התובע, מדובר בחתימתו ובחתימת השכנה שלפקודתה מסר את הצ'ק.

לאחר שהנתבעת הגישה התנגדות בהוצאה לפועל, התיק הועבר לבית המשפט. התובע טען כי הוא מכיר את הנתבעת ובעלה שהיו חברים שלו במשך שנים רבות.

לגרסתו, במהלך 2017 הוא הלווה לבעלה של הנתבעת 65,000 שקל במזומן, וכנגד ההלוואה מסר לו האחרון שלושה צ'קים דחויים מחשבונה של הנתבעת חתומים על ידה, אם כי ללא שם המוטב – אחד מהם הצ'ק הנדון.

התובע טען כי מסר את הצ'ק לשכנתו, על מנת שתפקיד אותו בחשבון הבנק שלה, משום שהוא לא מנהל חשבון בנק.

מנגד, הנתבעת טענה בין היתר כי הפרטים המופיעים על הצ'ק לא נכתבו על ידה, ואף לא אישרה שמדובר בחתימה שלה.

מעבר לכך היא טענה כי ממילא ההלוואה לה טוען התובע ניתנה על ידי בעלה, והיא מעולם לא קיבלה ממנו דבר. עוד נטען כי התובע אינו נחשב "אוחז כשורה", שכן הוא לא הציג את הצ'ק המקורי.

לא זימן עדים

בראש נימוקיה הבהירה השופטת סיגלית מצא שלתובע אין עילת תביעה חוזית נגד הנתבעת, שהרי לטענתו הלווה כספים לבעלה ולא לה.

בנוסף נקבע שהתובע לא הוכיח את "רכיבי השטר". בין היתר, השופטת הבהירה כי מעדותו של התברר שהוא לא יודע בוודאות מי חתם על הצ'ק.

"התובע לא הגיש חוות דעת התומכת בטענה כי חתימתה של הנתבעת היא המתנוססת על השטר. התובע אף לא זימן לעדות את בעלה של הנתבעת, אשר ייתכן ויכול היה למסור עדות בנקודה זו. משכך, לא עמד התובע בנטל הראיה בכל הנוגע לתביעתו השטרית ודין תביעתו להידחות" כתבה.

כמו כן השופטת הבהירה כי מעדות התובע לא ברור אם הוא הסב את הצ'ק לשכנתו או מסר אותו ללא חתימת היסב.

"השטר חולל בהיעדר פירעון, ולטענת התובע לא הוחזר על-ידי הבנק. משאין התובע מחזיק בשטר (חזקה פיזית), אף אינו אוחז בו – וממילא אין לו מעמד בתביעה שטרית המבוססת על השטר בלבד. משכך, ואף מטעם זה, דין התביעה להידחות," הוסיפה.

השופטת הוסיפה שגם אם תקבל את גרסת התובע שלפיה הוא "בעל הזכות הקניינית בשטר" הרי שעדיין הוא לא יכול לתבוע מכוחו כאשר אינו מחזיק בו בפועל. עוד היא ציינה כי התובע לא הוכיח שהבנק לא מחזיר צ'קים שחוללו וגם לא זימן לעדות מי מפקידי הבנק שיאשר את טענתו.

התובע חויב בשכ"ט עו"ד בסך 9,000 שקל.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.