תא"מ 58165-05-12 כהן נ' לוי
|
תא"מ בית משפט השלום ירושלים |
58165-05-12
28.10.2014 |
|
בפני הרשמת: מאיה אב-גנים ויינשטיין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעת: שושנה כהן |
נתבע: יניב לוי |
| פסק דין | |
לפניי תביעה שראשיתה בבקשה לביצוע שטרות שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל, ובבסיסה הסכם שכירות שנחתם בין התובעת לנתבע.
העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים:
-
דירת התובעת הושכרה לנתבע בשכירות בלתי מוגנת, בתמורה לסך 2,950 ₪ לחודש. בתום תקופת השכירות הראשונה ובהסכמת הצדדים, הוארך הסכם השכירות. כחודשיים לפני תום תקופת השכירות הנוספת, ביקש הנתבע לעזוב את המושכר.
-
אליבא דתובעת, נעתרה לבקשת הנתבע לסיום מוקדם של תקופת השכירות, בתנאי שיאתר שוכר אחר שיבוא בנעליו. למרות האמור, הציע הנתבע שוכר שלא היה מוכן לשלם את מלוא דמי השכירות וכתוצאה, סורב ע"י התובעת. הנתבע, אשר כעס על סירוב התובעת להשלים עם קבלת דמי שכירות מופחתים, לא שילם את דמי השכירות לחודשים אפריל ומאי 2011 כלל, לא השיב את מפתחות הנכס והותיר הרס ונזק רב במושכר. הנתבע אף מנע הצגת הדירה לפני דיירים ורוכשים פוטנציאליים. התובעת עתרה לחיוב הנתבע בתשלום דמי השכירות, תשלומי הארנונה ווועד הבית. כמו כן עתרה התובעת לפיצוי בגין עלות תיקון דלת המושכר והזמנת מנעולן וכן, שיפוי בגין עלות איתור הנתבע.
-
מנגד טען הנתבע שבהתאם להסכמות הצדדים, רשאי היה הוא לסיים את הסכם השכירות בהודעה מוקדמת ואין הוא חב בתשלום דמי השכירות לחודשים אפריל ומאי 2011, בהם לא התגורר בדירה. לטענתו, כשבועיים לאחר שעזב את המושכר, נכנסו דיירים אחרים להתגורר במקום. הנתבע הדגיש, כי איפשר לתובעת להציג את הנכס לרוכשים פוטנציליים, למרות שהתובעת הגיעה לדירה כמעט מדי יום, תוך פגיעה בשגרת חייו ובפרטיותו.
דיון והכרעה:
דמי שכירות:
-
בהתאם לסעיף 7 להסכם השכירות עליו חתמו הצדדים, "חובת תשלום של דמי השכירות תחול על השוכר אף אם הוא יעזוב מכל סיבה שהיא את המושכר לפני תום תקופת השכירות" (הדגשה הוספה). בתצהירו טען הנתבע "עפ"י תנאי החוזה הוסכם בין הצדדים כי בעקבות רצונה של בעלת הדירה למכור את הדירה, רשאים שני הצדדים בכפוף להודעה, לסיים את הסכם השכירות 60 יום מראש ובטרם העזיבה". כאשר נשאל הנתבע במעמד הדיון היכן בחוזה מופיעה ההסכמה הנטענת השיב, "הסעיף הושמט מהחוזה" (פרוט' 27/10/14, עמ' 6, ש' 21). הנתבע הדגיש, שהצדדים חתמו על מסמך נפרד שנכתב בכתב ידו, אך אין בידיו העתקו.
בתום שמיעת הצדדים, מצאתי להעדיף את גרסת התובעת בנדון על פני גרסת הנתבע. גרסת התובעת נתמכה בהסכם השכירות עליו חתמו הצדדים, כאשר מנגד- טענות הנתבע לא היו עקביות, לא נתמכו בדבר והן מהוות טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב, על כל המשתמע מכך. אוסיף, כי הנתבע אף לא הבהיר מדוע הצדדים לא מחקו את סעיף 7 ולא הוסיפו כל הערה לצידו, למרות שהוספו הערות אחרות בכתב יד על גבי ההסכמים שצורפו.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|