איילון חברה לביטוח בע"מ נ' וועד ואח'

השאלה שבמחלוקת בתביעה שלפניי היא: האם אדם שרכש פוליסת ביטוח רכב שכיסתה את מועד התאונה שבה היה מעורב אולם במועד התאונה, ולמעלה משלש שנים קודם לכן, לא חידש את רישיון נהיגה, מחוסר מודעות, זכאי לכיסוי הביטוחי באמצעות הפוליסה?

ענייננו בתאונת "חזית אחור" שהתרחשה בשל אי שמירת מרחק ע"י הנתבעת 1 מרכב התובעת ושבגינה נגרמה התאונה מיום 30.4.15, שבמסגרתה פגע רכב הנתבעת 1 ברכב התובעת. הנתבעת 2 היא חברת הביטוח שביטחה את הנתבעת 1, אולם לטענתה אין לנתבעת כיסוי ביטוחי, בהינתן שלנתבעת לא היה רישיון נהיגה בתוקף משך תקופה של למעלה מ-3 שנים. אעיר כבר כעת כי התיק עבר גלגולים רבים עד הגיעו לפתחי ומכאן העיכוב במתן פסק הדין. בהסכמה דיונית שהושגה בין הצדדים בפרוטוקול הדיון מיום 21.1.19 הוסכם כי אין מחלוקת בין הצדדים באשר לשאלת האחריות והחבות; והשאלה שבמחלוקת, כאמור, הינה האם יש לנתבעת 1 כיסוי ביטוחי, שאז נתבעת 2 תישא בעלויות הנזק, או שמא בהעדר רישיון נהיגה בתוקף נשלל הכיסוי הביטוחי וממילא על הנתבעת 1 לשאת בכוחות עצמה בעלויות הנזק.

תמצית טענות הצדדים:

הנתבעת 2 טוענת כי לא קיים כיסוי ביטוחי לנתבעת 1 ביום התאונה וזאת מאחר שלנתבעת 1 לא היה רישיון בתוקף מעל ל-3 שנים. הנתבעת 1 טוענת כי רק לאחר התאונה הוברר לה כי רישיונה לא בתוקף. כן טוענת הנתבעת 1 כי מדובר בכשל טכני שאינו מהותי לנהיגה הואיל ורישיונה לא נשלל. בנוסף, ציינה הנתבעת 1 כי עת חידשה את רישיונה לא נדרשה לכל פעולה נוספת וקיבלה את רישיונה לאלתר, עובדה המעידה על כך שאין מדובר בכשל מהותי אלא טכני בלבד.

פוליסת הביטוח:

ב"כ הנתבעת 2 המציא בסיכומיו את פוליסת הביטוח הרלוונטית לענייננו, שעליה חתומה הנתבעת 1. הפוליסה נושאת את הכותרת "פוליסה לביטוח כלי רכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון" (ספטמבר 2012) (להלן: "הפוליסה") ומעמדה הוא כחוזה לכל דבר ועניין. בפסיקה נקבע, כי תנאי הפוליסה הם תנאים העומדים בפני עצמם, ויונקים את כוחם מהיחסים החוזיים בין מבטח לבין מבוטח, ומשכך, אך בשל סיבה זו על החוזה לחייב את הנתבעת 1, החתומה עליו.

בסעיף 17 בפרק ו לפוליסה, הנושא את הכותרת "בני האדם הרשאים לנהוג ברכב", מפורטת רשימת המורשים לנהוג ברכב בהתאם לתנאי הפוליסה:

בני אדם הרשאים לנהוג ברכב המבוטח יהיו אחד או יותר מהמפורטים להלן כפי שנכתב ברשימה: בתנאי שהאדם הנוהג הינו בעל רישיון בר תוקף בישראל כולל רישיון נהיגה זר, ... או שהנוהג ברכב היה בעל רישיון כאמור בתאריך כלשהוא במשך 24 חודשים שקדמו לנהיגת כלי הרכב ולא נפסלו מלקבל או מלהחזיק רישיון כזה על-פי הוראות שבחיקוק, פסק דין החלטות בית משפט או רשות מוסמכת אחרת. (ההדגשה שלי. י.פ.).

קרי: הכלל ביחס לפוליסת ביטוח רכב הוא שאדם שהינו בעל רישיון תקף או שהיה כזה בתוך 24 חודשים שקדמו לתאונה, על אף שלא חידש אותו מסיבה טכנית, תהא אשר תהא, ולא היה בידו רישיון תקף, יזכה לכיסוי ביטוחי. אולם בחלוף 24 חודשים של נהיגה ללא רישיון הפוליסה לא חלה.

עינינו הרואות כי הנתבעת 1 חתומה על הסכם מחייב, ולפיו תחולת הכיסוי הביטוחי חלה אך ורק במקרה שהיה לה רישיון נהיגה בתוקף. עם זאת, החוזה (בהתאם לתקנות שלעניין) מתחשב בטענות בדבר העדר כיסוי ביטוחי בשל סיבות טכניות, כבנדון דידן, וקובע כי די בכך שלמבוטח היה רישיון נהיגה בתוקף במשך 24 חודשים שקדמו לנהיגת כלי הרכב ולא נפסל מלקבל או מלהחזיק רישיון כזה על-פי הוראות שבחיקוק, פסק דין, או החלטה של בית משפט או רשות מוסמכת אחרת. כלומר: מחוקק המשנה, כמו גם חוזה הביטוח, נתן דעתו לסיטואציה שבה המבוטח "נופל בין הכיסאות" בהעדר כיסוי ביטוחי מסיבה טכנית בלבד, אולם מחריג את החריג הנ"ל לתקופה של 24 חודשים בלבד.

תקנות הפיקוח על עסקי הביטוח: