תא"מ 55868-12-12 צורפי נ' מרום א.י. נכסים בע"מ

לפניי תובענה כספית, במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם פיצוי בגין איחור במסירת דירה שרכש מאת הנתבעת.

על פי הסכם המכר שנחתם בין התובע לנתבעת ביום 23/8/10 (להלן: ההסכם) היה על הנתבעת למסור את החזקה בדירה עד יום 15/3/12.

בסעיף 2.2 להסכם סוכם כי לנתבעת זכות מוקנית לאחר עד 3 חודשים במסירת החזקה בדירה, מבלי שהדבר יהווה הפרה של ההסכם המזכה בפיצוי (להלן: הגרייס). כן הוסכם שם כי בגין איחור בפינוי תשלם הנתבעת לתובע פיצוי כספי.

סעיפים 7 ו-8 להסכם נועדו להסדיר זכויות וחובות הצדדים הנובעות מבקשות הרוכש לבצע שינויים/התאמות או תוספות בדירה, ובין היתר צוין שם כי בכל מקרה בו יבקש הרוכש לבצע בדירה שינוי או תוספת, תעמוד לנתבעת הזכות לדחות את מועד המסירה במנין הימים הנדרש לביצוע השינוי המבוקש ועוד 30 ימים נוספים, מעבר לימי הגרייס הנזכרים מעלה (ר' ס' 7.1 ו-7.3 להסכם). עוד צוין שם כי בגין כל שינוי או תוספת כאמור יידרש הרוכש לשלם סכום נוסף לנתבעת בהתאם להסכמות שייערכו בין הצדדים בעניינו, מעבר לסכום התמורה המוסכמת.

מעבר לכל אלו מבהיר ההסכם מהי התמורה המוסכמת בעבור רכישת הדירה ומצוין בו כי התמורה תשולם בצירוף הפרשי הצמדה למדד תשומות הבניה, ביחס למדד שפורסם ביום 14/5/10 (ר' ס' 6.1 לנספח א' להסכם), וכי על הרוכש לשלם את החלק היחסי הנזכר בנספח א' זה בהתאם להתקדמות הבניה והסכמות הצדדים (כמפורט שם), כשאותו חלק צמוד למדד כאמור ביחס למועד ביצועו של אותו תשלום.

המסירה בוצעה בפועל רק ביום 26/7/12, ולשיטת התובע חרגה הנתבעת מהוראות ההסכם, ואיחרה במסירת החזקה באופן המזכה בתשלום פיצוי.

הנתבעת טענה מנגד כי למעשה לא איחרה כלל במסירת החזקה, שכן מסרה את החזקה בדירה בתוך המועדים המוסכמים, בשים לב למשך הזמן שנדרש לביצוע השינויים והתוספות שביקש התובע ובשים לב להוראות ההסכם כאמור. עוד טענה הנתבעת כי ה"איחור" שבמסגרתו נאלצה למעשה לעשות שימוש בגרייס שניתן לה נבע בין היתר מהעיכוב שנגרם במתן טופס אישור איכלוס לבנין (להלן: טופס 4) בשל שינויים שביקש התובע לערוך, בהתקנת מערכת מיזוג מיני מרכזית המובילה בין היתר אל חדר הממ"ד, תוספת שגרמה לכך שביקורת שנערכה על ידי האחראים הביאה לפסילת מתן האישור בשל הערות הנוגעות לאותו שינוי. לשיטתה, משך הזמן שנדרש לאחר מכן לטיפול בקבלת האישורים כאמור הוא שהביאה לדחיית מועד מסירת החזקה.

על כל אלו ביקשה הנתבעת להוסיף כי התובע למעשה איחר בביצוע התשלום על פי ההסכם, כאשר ביצע תשלומים על חשבון הפרשי ההצמדה למדד תשומות הבניה רק זמן מה לאחר מסירת החזקה בנכס לידיו, ולאחר שפנתה אליו בדרישות בעניין, ועל אף שמדובר בחיובים שלובים (לשיטתה, יצויין, לא הושלמה מלוא התמורה עד עתה, שכן הסכומים ששילם התובע על חשבון הפרשי ההצמדה, באיחור, אין בהם כדי לסלק את מלוא הסכום הנדרש בגין אותם הפרשים).

כך, טוענת הנתבעת כי למעשה אין לומר כי איחרה במסירת החזקה כל עוד לא השלים התובע את חיוביו על פי ההסכם, וכאשר לכאורה הפר התובע בעצמו את ההסכם כאשר איחר, לכל הפחות, בתשלום יתרת התמורה הנובעת מהפרשי ההצמדה כאמור.

הנתבעת הביאה, לתמיכה בטענותיה, מסמכים משני סוגים: האחד, טפסי הזמנת שינויים החתומים על ידי התובע או מי מטעמו, ובהם הוראות מפורטות הן לעניין השינויים הנדרשים והן לעניין מנין הימים הנדרשים לביצוע אותם שינויים, והשני, מסמכים מטעם עיריית חדרה המעידים על סיבת העיכוב במתן טופס 4 לבנין.