תיק זה הופנה לפגישת מהו"ת אצל מגשר המהו"ת אברהם חיימוביץ', בהתאם לתקנות שנקבעו בפרק ז1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:"התקנות").
המגשר דיווח כי לפגישה שתואמה ליום 2.3.16 התייצבו ב"כ התובע, ללא התובע, וכן נתבעים 2-3 ובא כוחם. מטעם נתבע 1 לא הייתה כל התייצבות. בהתאם לתקנה 99ז(ג) לתקנות, ביקש המגשר לפסוק את הוצאותיו, בשל ההתייצבות החסרה. ע"פ האמור בבקשה, ערב פגישת המהו"ת שוחח המגשר עם ב"כ נתבע 1, ותיזכר אותו על מועדה ועל אי קבלת כתב ההגנה מטעם מרשו. בבוקר הפגישה התקשר אל המגשר עו"ד ממשרד ב"כ נתבע 1 והודיע לו שהוא מעביר אליו בדוא"ל העתק מכתב ההגנה. למרות זאת, לא התייצב איש מטעם נתבע 1 לפגישה. המגשר ניסה לשוחח עם ב"כ נתבע 1 אך נענה ממשרדו שאין אפשרות כזו. בהעדר התייצבות מטעם נתבע 1 ובהעדר התייצבות של התובע, נאלץ המגשר להודיע שלא יוכל לקיים פגישת מהו"ת כמצוות התקנות, והפגישה בוטלה.
בתגובת נתבע 1 טען בא כוחו שלא התייצב לפגישת המהו"ת רק בשל כך שבסמוך למועדה, ולאחר שעו"ד אחר ממשרדו כבר שלח את כתב ההגנה למגשר, הוא החל לסבול מבעיות רפואיות שמנעו ממנו להגיע לפגישה. לטענתו, הוא ביקש מעו"ד אחר ממשרדו להודיע למגשר על הימנעותו מלהתייצב, זה לא הצליח ליצור קשר עם המגשר, אך מזכירתו השאירה בתיבת ההודעות שלו מספר הודעות בעניין זה.
בתגובה שהוגשה מטעם התובע נטען שמספר ימים לפני הפגישה הוא ביקש לוודא עם המגשר שנתבע 1 יתייצב בעצמו לפגישה, שכן הנ"ל לא נמצא בתחומי המדינה, ולא ניתן לקיים פגישת מהו"ת בהעדרו. כשהגיע ב"כ התובע לפגישה, התקשר ב"כ נתבעים 2-3 למשרדו של ב"כ נתבע 1 ומשם נמסר לו שב"כ נתבע 1 לא יגיע מכיוון שהוא חולה. התובע, שהיה בדרכו לפגישה, התעדכן על העדר הנוכחות מטעם נתבע 1, ועל מנת לחסוך את זמנו, לא הגיע אליה. בנסיבות אלה, אין מקום לחייב את התובע בהוצאות. לעומת זאת, מאחר שלא הובהר מדוע נתבע 1 בעצמו לא התייצב לפגישה, נראה שהוא אינו שוהה בתחומי מדינת ישראל, ומכל מקום, התובע עותר לחייבו גם בהוצאותיו, על אי התייצבותו ללא כל נימוק.
לאחר עיון בבקשה ובתגובה, החלטתי להימנע מחיוב התובע בהוצאות, שכן בנסיבות שנוצרו, כאשר היה ברור שההתייצבות חסרה ולא ניתן לקיים פגישת מהו"ת כדין, לא היה מקום להתעקש על הגעתו לפגישה. עם זאת, אעיר, שהיה זה ראוי שבא כוחו יתאם עם המגשר את כוונת מרשו, שהיה בדרכו לפגישה, לשוב על עקבותיו, ולקבל את אישורו המפורש לכך.
באשר לנתבע 1 שונים הדברים. גם אם אלך לקולא ואקבל במלואה את גרסת בא כוחו, עדיין אין בכך על מנת להבהיר מדוע לא התייצב (או התכוון להתייצב) לפגישה, הנתבע בעצמו. גם אם אכן מדובר במי שאינו שוהה בתחומי המדינה, היה על בא כוחו להודיע על כך למגשר או לביהמ"ש ולקבל הנחיות כיצד יש לנהוג במצב זה, כפי שאכן עשה, בדיעבד, רק ביום 5.4.16. די בכך על מנת להיעתר לבקשת המגשר ולבקשת התובע, ולחייב את נתבע 1 בהוצאותיהם.
במכלול הנסיבות, ובהתחשב בכך שהייתה כוונה מטעם נתבע 1 להתייצב לפגישת המהו"ת, גם אם בחסר ורק באמצעות בא כוחו, אני מחייב אותו לשלם למגשר המהו"ת סך של 700 ₪, כולל מע"מ הוצאות בגין אי התייצבותו.
שאלת ההוצאות באשר לתובע, תידון בפסק הדין, ככל שאדרש לכך.