תא"מ 49362-12-13 זיידמן ואח' נ' נתנזון ואח'

1.התובעת הינה אישה בשנות ה-90 לחייה ומצויה בבית אבות וניהלה את עניין השכרת דירתה ואת המשפט באמצעות חתנה מר מרדכי ברעם, על פי יפוי כוח אשר מסרה לו (להלן: "מר ברעם").

2.ביום 5/11/12 נערך ונחתם הסכם שכירות בין התובעת לבין הנתבעים לפיו התובעת השכירה לנתבעים את ביתה המורכב מ-4 חדרים, שני חדרי אמבטיה, סלון, מטבח, פינת אוכל, שירותים כפולים, מחסן, חניה וגינה המצוי ברחוב הפלמ"ח 30 בזיכרון יעקב והידוע כחלקה 86 מגוש 11292 (להלן: "הבית") לתקופה של 12 חודשים, וזאת החל מיום 1/12/12 וכלה ביום 30/11/13 (להלן: "הסכם השכירות").

3.בהתאם להוראת סעיף 4.2 של הסכם השכירות סוכם שהמשכיר יודיע לשוכר 3 חודשים לפני תום תקופת השכירות על כוונותיו לגבי הנכס.

4.הצדדים הוסיפו בכתב יד סעיף 4.3 להסכם השכירות לפיו:

"אופציה להארכת שכירות לשנה נוספת עם התראת פינוי של 3 חודשים מראש".

5.דמי השכירות החודשיים עפ"י הסכם השכירות הינם בסך 5,500 ₪ וסוכם שהם ישולמו ב-12 שיקים דחויים.

6.בסעיף 5.5 להסכם השכירות סוכם שאי תשלום דמי השכירות במועדם ובמלואם יהווה הפרה יסודית של הסכם השכירות ועילה לביטול ההסכם ולפינוי המושכר.

7.סעיף 7.3 של הסכם השכירות קובע:

"השוכר מתחייב שלא לעשות ו/או להרשות לעשות שינויים כלשהם או תוספת במושכר מבלי לקבל על כך רשות, מראש ובכתב, מאת המשכיר" (ההדגשה במקור – נ. מוראני).

סעיף 7.4 של ההסכם קובע: