תא"מ 39190-02-16 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ

בפני תביעת שיבוב של התובעת בגין תשלומים ששילמה כמבטחת של רכב שניזוק בתאונת דרכים.

לטענת התובעת, ביום 8.2.15, בשעה 10:50 או בסמוך לכך, עת עמד הרכב המבוטח ברמזור שהראה אור אדום בכיוון נסיעתו XXXנפגע ע"י אוטובוס של הנתבעת שסטה לנתיב נסיעתו "תוך ביצוע סטיה חדה, בחוסר זהירות ומבלי שנתן ליבו למתרחש בדרך".

בהתאם לטופס ההודעה על התאונה, שצורף לכתב התביעה, נרשם מפי הנהג המבוטח: "עמדתי ברמזור ובא אוטובוס מכיוון גבעת שאול במהירות רגילה ופגע בי בצד ימין של הרכב והמשיך לנסוע ולא התייחס". פרטי האוטובוס המדובר לא נרשמו בטופס ההודעה, אולם הם צוינו בכתב התביעה.

בהמשך ציין המבוטח את הנזקים לרכבו כדלקמן: "שפשופים בטמבון האחורי, פגיעה בכנף הימני קדמי, טמבון קדמי תלוש". בהתאם לחוות דעת השמאי מטעם התובעת, נפגעו הפגוש הקדמי והכנף הקדמית ימנית לרבות הפנס הימני.

בגין הנזקים שנגרמו לרכב המבוטח ושכ"ט השמאי שאמד אותם (ובניכוי דמי השתתפות עצמית וכינון) שילמה התובעת סך 15,536 ₪, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד הגשת התביעה, סך של 15,842 ₪.

בכתב הגנתה טענה הנתבעת, כי לא קמה נגדה כל עילה שכן "ארוע ה'תאונה' בגינו הוגשה התובענה כלל לא ארע וכל שיש בתביעת התובעת הוא נסיון להונות את הנתבעת ולהוציא ממנה כספים שלא כדין". ב"דו"ח על תאונה או נזק" שרשם נהג הנתבעת, יוסף קציל, ביום 6.7.15 ביחס ליום 8.2.15, נרשם: "אני לא יודע כלום על תאונה ביום זה ואף אחד לא פנה אלי לקבל פרטים". יצוין, כי בטופס נמחק מספר האוטובוס שנרשם בו תחילה (75-616-69) ונרשם תחתיו 75-202-69 (המספר המצוין בכתב התביעה).

בדיון העידו הנהגים מטעם שני הצדדים.

הנהג מטעם התובעת תיאר בעדותו כי עמד ברמזור והנתיב מימינו היה פנוי "בא אוטובוס מגבעת שאול, בירידה, הוא נסע מהר והגיע ישר לרמזור, לא הבנתי מה קורה, הרגשתי רעידות. יצאתי החוצה וראיתי את הכנף והטמבון היה קווץ. כנף ימני, האוטובוס נסע מהר ולא עצר, אני לא יודע אם הרגיש. זה היה אוטובוס ארוך, הוא פגע בי עם הצד האחורי שלו". לגרסת הנהג, הוא נסע אחרי האוטובוס, שהיה צריך להוריד ולהעלות נוסעים, עד השוק, ושם הצליח לשוחח איתו. בשיחה הנהג הכחיש את התאונה.

בחקירתו טען נהג התובעת כי רשם את מספר האוטובוס ומסר אותו לתובעת, אולם אישר שלא רשם זאת בטופס ההודעה. עוד אישר בהקשר זה כי אינו זוכר כיצד נראה נהג האוטובוס. בהמשך עומת עם טענתו בדיון כי האוטובוס נסע מהר כאשר בטופס כתב "מהירות רגילה". הוא הסביר כי "הוא נסע לפי דעתי פראי". עוד אישר נהג התובעת כי ראה את האוטובוס לראשונה כשהיה ברמזור וכי הוא עמד ברמזור כשמאחוריו ומלפניו רכבים. לענין זה הוא לא ידע להסביר כיצד פגע האוטובוס רק בו ("אין לי תשובה"). נהג התובעת עומת גם עם סדר הדברים שתיאר לפיהם הצליח לצאת מהרכב ולבדוק את הנזקים וגם לרדוף אחר האוטובוס הפוגע והכל כאשר הוא אינו מתנייד בקלות. לדבריו "הוא עצר ברמזור ולא הורדתי את העיניים ממנו".

נהג האוטובוס מצידו הכחיש כל קשר לארוע ואף לא זכר שנהג התובעת עצר אותו ושוחח עימו, כנטען. בחקירתו לא זכר נהג הנתבעת בוודאות באיזה קו נהג באותו היום (74 או 75) או באיזה אוטובוס (משני המספרים הרשומים בטופס מטעמו). הוא אישר שדווקא המספר שנמחק הוא האוטובוס הקבוע שלו אבל "יכול להיות שהוא היה במוסך. לא בדקתי זאת". בהקשר זה אישר נהג התובעת שלא הוא זה שמחק את המספר שנרשם ורשם תחתיו מספר אחר. לדבריו "יכול להיות שראו (את) סידור עבודה שלי, שלא עבדתי על 616 אלא על רכב 202". בעדותו הוסיף נהג הנתבעת והדגיש כי הוא אינו מכיר את הנהג מטעם התובעת והוא מעולם לא פנה אליו.