תא"מ 39057-09-14 קמרי נ' עמוס

ההליך נפתח, בבקשה לביצוע שטר, המשוך על שם הנתבע בסך של 2,200 ₪ שמועד פירעונו 5/6/14, אשר חולל מהטעם שאין כיסוי מספיק בחשבון (להלן: "השיק"), בלשכת ההוצאה לפועל.

הנתבע הגיש התנגדות לבצוע שטר ודיון בהתנגדות התקיים ביום 2/2/15. מאחר והתצהיר התומך בהתנגדות לא היה קריא, פירט הנתבע במועד הדיון את גרסתו וטענותיו כנגד ביצוע השיק, כלהלן:

הנתבע שכר מהתובע דירת מגורים. מועד סיום השכירות נקבע ליום 10/6/14. השיק, היה תשלום אחרון בגין דמי השכירות והוא חולל בשל אי כיסוי מספיק בחשבון. ביום סיום השכירות, כשנודע לנתבע שהשיק חולל, שילם לתובע את תמורתו במזומן והתובע הבטיח להשיב לידי הנתבע את השיק עם קבלתו. ביום 10/6/15 ערכו הצדדים מסמך הנושא כותרת "סיום חוזה שכירות" לפיו הוצהר על ידי התובע כי הנתבע שילם לו עד תם את כל חשבונות המים, החשמל ודמי השכירות כמקובל בחוזה השכירות והוא מחזיר לו את הנכס שלם תקין וללא נזקים והוא אינו חייב לו דבר. עוד נקבע במסמך שהנתבע שילם לתובע 2,200 ₪ עבור השיק שהופקד ביום 5/6/14 וחזר מסיבת אין כיסוי ביום 8/6/14. על המסמך שתי חתימות, השוכר והמשכיר (להלן: "המסמך"). עוד צירף הנתבע תדפיס חשבון בנק המלמד על משיכת מזומן בסך 2,000 ₪ ביום 10/6/14.

בדיון בהתנגדות, אישר התובע בפני בית המשפט, את חתימתו על מסמך סיום חוזה השכירות מיום 10/6/14.

בתום הדיון, התקבלה ההתנגדות לביצוע שטר וההליך עבר לפסים של סדר דין מהיר.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם. בתצהיר מטעם הנתבע, חזר הנתבע על טענותיו, כפי שהועלו בתצהיר התומך בהתנגדות.

מנגד, התובע העלה את גרסתו בתצהירו, לפיה, הנתבע לא שילם את תמורת השיק שחזר עד היום. עוד טען התובע כי החתימה על המסמך זויפה והיא אינה חתימתו. התובע צירף לתצהירו מסמך נושא כותרת "זיכרון דברים – סיום חוזה שכירות" ללא תאריך, לפיו מצהיר הנתבע כי שילם לתובע את דמי השכירות, המים והחשמל עד תם והחזיר את הנכס שלם ותקין והוא אינו חייב לתובע דבר. על המסמך שתי חתימות. לטענת התובע, זה המסמך הנכון ולא המסמך שהגיש הנתבע.