סרגיי נ' קפילוטו ואח'

לפניי תביעה ע"ס 837 ₪ שהגיש התובע כנגד הנתבעים.

עניינה של תביעה זו הינו תאונת דרכים אשר אירעה ביום 9.6.13 בין רכב מ.ר. 52-313-04, אשר בבעלות התובע לבין רכב מ.ר. 50-164-10, אשר בבעלות נתבע 1 ואשר היה מבוטח במועד התאונה בביטוח צד שלישי ע"י נתבעת 2.

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לאחריותו של נתבע 1 לקרות התאונה, בנסיבות בהן רכב הנתבעים פנה שמאלה מנתיב הנסיעה הנגדי לנתיב נסיעת רכב התובע ולא נתן זכות קדימה לרכב התובע. כמו כן, אין מחלוקת בין הצדדים כי טרם הגשת התביעה פיצתה נתבעת 2 את התובע בסך 3,723 ₪.

לכתב התביעה צורפה חוו"ד שמאי ממנה עלה, כי הנזקים אשר נגרמו לרכב התובע הגיעו לסך 3,960 ₪. כמו כן, התובע שילם שכ"ט שמאי בסך 600 ₪.

התובע טען בכתב התביעה כי נתבעת 2 ניכתה מסכום הפיצוי סכומים באופן שרירותי, ללא הצדקה שבדין וללא חוו"ד מומחה נגדית, ועל כן, תבע את יתרת הנזק שלא שולמה לו, בסך 837 ₪.

הנתבעים הגישו כתב הגנה במסגרתו נטען כי הנזקים הנתבעים מוכחשים וכן נטען, כי בכל מקרה, לתובע אשם תורם לקרות התאונה (סע' 13 לכתב ההגנה).

היום העידו הנהגים באשר לאופן קרות התאונה וגרסאותיהם היו כדלקמן:

התובע העיד, כי נסע לכיוון צומת הטייסים בכביש דו סטרי, שבו שני נתיבי נסיעה לכל כיוון ושטח הפרדה בנוי בין נתיבי הנסיעה הנגדיים. התובע העיד, כי נסע בנתיב הימני מתוך שני נתיבי נסיעה בכיוון נסיעתו. כאשר הגיע לצומת הפנייה לבית העלמין האזורי, פנה רכב הנתבעים פתאומית שמאלה מתוך נתיב הנסיעה הנגדי ונכנס לצומת. התובע העיד, כי משהבחין ברכב הנתבעים החל בבלימה ואף סטה מעט שמאלה, אך לא עלה בידו למנוע את קרות התאונה ורכבו פגע בחלק האחורי ימני של רכב הנתבעים.