תא"מ 38933-12-12 שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' בן טובים ואח'

לפניי בקשה (מהיום) מטעם הנתבעת 2 לביטול החלטתי מיום 10.5.16, שחייבה את הנתבעת 2 בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ₪.

סקירת הליכים רלוונטיים:

• ביום 30.12.12 הגישה התובעת נגד שתי הנתבעות תביעת שיבוב ע"ס 12,156 ₪, בסדר דין מהיר, בגין נזקי רכב בתאונה מיום 3.4.12.

• ביום 25.2.13 הגישו הנתבעות כתב הגנה משותף (בייצוג משפטי מטעם הנתבעת 2).

• לאחר מספר דחיות של מועד הדיון, נערך בפניי דיון אחד ויחיד ביום 2.9.14. לדיון התייצב ב"כ התובעת והודיע כי הוא מופיע על דעת שני הצדדים ומבקש שהתביעה תימחק בהסכמה ללא צו להוצאות, פרט להוצאות שכר בטלת עדת ההגנה, היא הנתבעת 1, שלא נכחה באולמי בשעת הדיון (לפי תוכן הפרוטוקול). בתום הדיון ניתן פס"ד כמבוקש, כאשר שכרה של עדת ההגנה נפסק ע"ס 350 ₪ (בהתחשב במקום הגעתה – מת"א, ובהתחשב בכך שלא נאלצה להעיד ולהמתין, לכאורה לפחות), כאשר נפסק שהתובעת היא זו שתישא בשכר עדת ההגנה הנ"ל.

• ביום 12.4.16 הגישה הנתבעת 1 בקשה חריגה ונרגשת, שבה הודיעה כי רק בחודש פברואר 2016 ורק לאחר פניות רבות וממושכות שלה לב"כ הנתבעת 2, קיבלה את השכר הנ"ל בסך 350 ₪, כאשר לדבריה נגרם לה נזק (אבדן יום עבודה) בסך של 1,467 ₪ ולכן היא מבקשת מביהמ"ש לפסוק לה הפרש פיצוי לפי שיעור הנזק הריאלי.

• עוד באותו יום (12.4.16) נתתי החלטה שבה הוריתי לב"כ הנתבעות להגיב לדברים עד יום 20.4.16, והוספתי וציינתי כי ראוי לנתבעת 2 להסתדר בנסיבות ישירות מול העדה מטעמה (הנתבעת 1), תוך שרשמתי כי בטוחני שהדבר אפשרי ללא צורך בהכרעה שיפוטית. מסתבר בדיעבד שהייתי אופטימי מדי.

• ביום 22.4.16, משראיתי עפ"י מעקב יזום שביצעתי, כי לא הוגש לתיק דבר, הוריתי כי במידה שעד יום 5.5.16 לא יודיע ב"כ הנתבעת 2 מדוע לא קיים אחר החלטתי הנ"ל מיום 12.4.16 ומה קרה בשטח מאז, תחויב הנתבעת 2 בהוצאות בסך 3,000 ₪ לטובת אוצר המדינה.