תא"מ 38920-05-15 בנק הפועלים בע"מ נ' ימפולסקי

בקשה להתיר למבקשת, הנתבעת, להעלות טענות חדשות במסגרת כתב הגנה שיוגש בסדר דין מהיר, וזאת לאחר שהתנגדותה לביצוע התובענה שהוגשה כנגדה ע"י המשיב, התקבלה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות, וכן ביתר כתבי הטענות על נספחיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, ממספר נימוקים שיפורטו להלן.

תחילה יצוין כי התובענה מצויה בשלביה המקדמיים ביותר, אף טרם קיומה של ישיבה מקדמית ובטרם פעלו הצדדים להגשת ראיותיהם בתצהירים. הגישה הכללית הננקטת, ובמיוחד בשלב כה ראשוני של בירור ההליך, הינה גישה ליברלית, בבחינת מתן אפשרות לבעל הדין לפרוש בפני בית המשפט מלוא טענותיו, אף אם חדל במידת מה משלא עשה כן קודם לכן.

מרכז כובד טענות המבקשת נטען זה מכבר בתצהיר התנגדותה והטענות הושלמו חלקית גם בחקירתה במסגרת הדיון בהתנגדות. במובן זה, אף יש לומר כי אין המדובר בהוספת טענות חדשות ממש, אלא הרחבת התשתית הקיימת, אשר לא נפרשה עד כה בהרחבה.

עוד במסגרת תצהיר ההתנגדות טענה המבקשת כי הסיבה לנטילת ההלוואה נשוא התובענה, הינה התנהלות בן זוגה עובר לה, ללא הסכמתה ואישורה, כשפקידי המשיב מאפשרים זאת.

המבקשת טענה, אף כי בכלליות, כי המדובר בהתנהלות של בן זוגה בחשבון, ביצוע פעולות, בגינן קיבל לידיו כספים רבים, תוך חיוב החשבון המשותף.

כאמור, לעמדת המבקשת כספים אלה, שהורתם בחטא כפי הנטען, לרבות נוכח טענותיה לזיוף חתימתה מספר פעמים רב, הינם הסיבה לנטילת ההלוואה נשוא ההליך, ומתוך כורח.

בחקירתה, העלתה המבקשת טענה לקיומה של הלוואה נוספת, קודמת (המבקשת נוקטת בלשון "עוד" הלוואה, המבדילה אותה מההלוואה נשוא התביעה). משנתקבלו המסמכים אצל בא כוחה, הוגשה הבקשה להוספת הטענות, לרבות בנושא זה, וניתן להיווכח בקיומה של ההלוואה הקודמת.

כלל ידוע הוא כי משנחקר המצהיר על תצהיר הבקשה למתן רשות להגן, רשאי הוא להשלים בתשובותיו את האמור בתצהיר, ואין לראות בכך במקרה הנדון הרחבת חזית פסולה או משום עדות כבושה. יוער, כי לנוכח טיב טענות המבקשת, הרי שאף ללא צורך בחקירה נלמד קיומן של טענות הגנה הראויות להתברר, אף כי אין בכך כדי להביע כל עמדה באשר לדרכי הוכחתן.