תא"מ 38834-01-15 איילון בלו ליסינג בע"מ נ' אמבאיי ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 11.4.2010 בצומת השרון. התובעת טוען לנזקים בסך כולל של 16,306 ₪, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך, שכר שמאי ועלות השכרת רכב חלופי.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים, והנתבעים אף נשענים בעוז על טענת שיהוי, נוכח חלוף הזמן בין התאונה לבין הגשת התביעה. בעניין אחרון זה אציין כבר עתה, כי לא מצאתי בו ממש: תקופת ההתיישנות קבועה בדין, ותקופה זו אף לא התקרבה לחלוף בעת הגשת התביעה. נכון הוא, כי מטעמים של שימור זכרון העדים, הגשת תביעה כמעט 5 שנים לאחר התרחשות התאונה אינה מעשה נבון או יעיל, אולם פעמים שיש לכך הצדקה. נימוקי התובעת להמתנה אמנם לא היו משכנעים יתר על המידה, אולם לכל היותר השלכות אותה המתנה עשויות להיות במישור מהימנות גרסאות העדים. בפועל, והדבר נכון לגבי שני העדים, לא התרשמתי כי חלוף הזמן הקהה משמעותית את זכרונותיהם.

3. אין חולק, כי שני כלי הרכב הגיעו על כביש 4 מצפון לדרום, וכי משאית הנתבעים התעתדה לפנות שמאלה, לכיוון כפר יונה. התאונה ארעה תוך כדי הפנייה, כשהפינה הימנית במגן האחורי של המשאית נלכדה עם הפינה השמאלית במגן הקדמי של רכב התובעת, ותלשה אותו ממקומו.

4.נהג התובעת טוען כי התאונה ארעה בשל ביצוע לקוי של הפנייה שמאלה ע"י נהג הנתבעים, באופן שגרם לסטייה של אחורי המשאית ימינה, אל הנתיב בו עמד רכב התובעת, שהתעתד להמשיך דרומה, לכיוון כפר סבא. הוא סיפר עוד, שנהג המשאית כלל לא הבחין בתאונה, ועצר רק לאחר שנהג התובעת עשה שימוש במערכת הכריזה ברכבו.

5.גרסת הנתבעים, בכתב ההגנה, היא כי רכב התובעת סטה לעבר משאית הנתבעים, אולם גרסה זו לא זכתה לעיגון כלשהו בעדותו של נהג הנתבעים, הן משום שגם לפי דבריו כלל לא הבחין בתאונה, ועל כן אינו יודע כיצד נגרמה, והן משום שהוא סיפר, שנסע על הנתיב הימני עד סמוך לפני הרמזור, ואז החל במעבר נתיבים שמאלה על מנת להשתלב בנתיב השמאלי ביותר. תנועה משתלבת כזו אינה מתיישבת היטב עם סטיה של כלי רכב שמאלה, אל תוך קו תנועת המשאית. אמנם, יתכן כי רכב התובעת, בניגוד לגרסת הנהג, התכוון אף הוא לפנות שמאלה, ועשה כן מהנתיב השני משמאל (שאינו מיועד לכך) אגב סטייה אל נתיב תנועת המשאית, תוך כדי הפנייה, אולם לסברה זו אין ביסוס בחומר הראיות (ונהג המשאית ממילא אישר בעדותו, כי כדי לבצע פנייה כגון זו שהיה עליו לבצע, עליו לנוע ימינה עם המשאית, כדי להשלים את הפנייה שמאלה בבטחה – אם כי לא הייתי מבסס את פסק-הדין רק על נקודה זו, שכן לא שוכנעתי בוודאות כי העד – שהשפה העברית אינה שגורה בפיו – הבין לחלוטין את השאלה המסוימת).

6.מכל מקום, הגרסה הפוזיטיבית של התובעת מתיישבת עם העובדות, וגוברת על האין-גרסה של הנתבעים, במידה מספקת כדי להכריע את הכף במשפט האזרחי.

7.נוכח אי-הוכחת ראש הנזק המתייחס להשכרת רכב חלופי (880 ₪), אני דוחה רכיב זה של התביעה.

8.לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 15,426 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 378 ₪, את שכר העד בסך 400 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך של 2,707 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, י"ט שבט תשע"ז, 15 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: