תא"מ 38518-09-15 י. קסיס השקעות בע"מ נ' מרינה

בפני בקשה לתיקון כתב התביעה.

כידוע, המדיניות השיפוטית בכל הנוגע לבקשות לתיקון כתב תביעה היא ליברלית ובלבד שיהיה בתיקון כדי להועיל לגיבוש השאלות השנויות במחלוקת ולהביא לייעול ההליך המשפטי. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם ישלול התיקון מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש (כגון טענת התיישנות) (ראה רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב (3) 427).

יש לבחון האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

כמו כן, בדונו בבקשה לתיקון כתב תביעה על בית המשפט לבחון את השלב בו מובאת הבקשה בפניו והתנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון. (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, 2013, פרק ז'). אמנם, ככלל נוטה הפסיקה שלא להתיר תיקון כתב תביעה שיש בו הוספת עילה חדשה או החלפת עילת תביעה אחת באחרת, ואולם, המונח "עילת תביעה" פורש במשמעות רחבה הכוללת את העסקה או המעשה שהובא לדיון ובנסיבות אלה "אין מניעה להיעתר לבקשת התיקון והוא- כשהתיקון אינו חורג מגדר עילת התובענה כהגדרתה הרחבה" (ראה גורן לעיל, בעמ' 122). לא זו אף זו, אפילו יש בתיקון משום הוספת "עילה חדשה", שהראיות לגביה שונות מאלה הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי, גם אז אין בעובדה זו, כשלעצמה, משום שלילת זכות התיקון ועל בית המשפט לבחון השלב הדיוני בו הוגשה הבקשה והשיהוי בהגשתה. (ראה גורן לעיל בעמ' 123).

אשר על כן, וכל עוד לא תוגש הסתייגות מנומקת מן הבקשה בתוך 15 יום מהיום, יתוקן כתב התביעה כמבוקש. ככל שכך ייעשה, יוגש כתב תביעה מתוקן לתיק בית המשפט ויומצא לצד שכנגד, אשר יוכל להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 30 יום ממועד ההמצאה.

שאלת ההוצאות תיבחן בהמשך.

המבקשת תעדכן הצד שכנגד.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ו, 26 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.