תא"מ 38513-05-12 ריאלפיקס פיננסים בע"מ נ' דפן ואח'

לפניי בקשה שהוכתרה כ"בקשה לקיום דיון הוכחות ולהארכת המועד להגשת חומר ראיות משלים מטעם התובעת".

בלב הבקשה – עתירה לפצל את הדיון בתובענה, כך שתחילה תוכרע שאלת זהותו של "אישור עקרוני" למתן הלוואה מובטחת במשכנתא, והכרעה איזה מבין שני "אישורים עקרוניים" נטענים הוא ה"אישור העקרוני" האמיתי. לטענת המבקשת, "המדובר בשאלה יסודית בתיק זה, הטעונה הכרעה, אשר עד להכרעה בה, לא ניתן יהא לבחון ולהכריע ביתר המחלוקות..." (סעיף 1 לבקשה).

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתשובה לתשובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. מבלי לזלזל בחשיבות המחלוקת שבתיק לצדדים עצמם, המדובר בהליך ששוויו כ-25,000 ₪. קבלת הבקשה תביא לניצול לא נכון, ואף בזבזני, של זמן שיפוטי יקר – כך שבתיק שסכומו אינו דרמטי, יתקיימו, למעשה, שני הליכים מקבילים: "דיון הוכחות" אחד לקביעת זהותו של "האישור העקרוני" האמיתי, ורק לאחר מכן – בחינת תנאיו של אישור זה.

אינני רואה הצדקה לפיצול כאמור, בין היתר בשל סכום ההליך כולו, וגם לנוכח הוראות תקנות סדר הדין האזרחי לעניין תביעות בסדר דין מהיר.

העובדה שחוות דעת המומחה מתייחסת לתנאיו של אישור עקרוני שאינו זהה, כך טוענת המבקשת, לזה המחייב את הצדדים אין בה כדי לשנות ממסקנתי זו – הנתבעים הגישו חוות דעת שעניינה אישור עקרוני אחד. אם סבורה הנתבעת כי גם תנאיו הכלכליים של אישור עקרוני זה הם טובים ביחס למצב השוק – רשאית היא להגיש חוות דעת מומחה לעניין זה.

מאליו מובן, כי ככל שיוכרע, בסופו של הליך, כי ה"אישור העקרוני" הנכון הוא כגרסת התובעת – אזי בהעדר חוות דעת מומחה מתאימה, לא יוכלו הנתבעים להוכיח כי תנאיו של אישור עקרוני זה אינם טובים.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

לנוכח האמור, מתייתרת הישיבה המקדמית הקבועה למחר, וניתנות בזה ההוראות כדלקמן:

• התובעת תהיה רשאית להגיש חוות דעת נגדית עד יום 1.9.2014.

• התיק נקבע לשמיעת הוכחות ליום 4.2.2015 שעה 15:00.

• לדיון מוקצבות שעתיים הכוללות גם סיכומים בעל פה והצדדים יערכו בהתאם.