תא"מ 38479-08-15 חברת דואר ישראל בע"מ נ' ליפוביץ'

1.תביעה לתשלום נזקי רכב התובעת בגין אירוע תאונתי מיום 7.1.15 בו היו מעורבים רכבי הצדדים.

לפי גרסת נהג התובעת עת נכנס לצומת מרומזר כשהרמזורים לא פעלו, ממש כשהיה בתוך הצומת, הבחין ברכב הנהוג ע"י הנתבע נכנס לנתיב נסיעתו, בניגוד לחובתו לעצור לפני תמרור "עצור" המוצב בדרכו, נהג התובעת הבהב וצפר אך הנהג לא התייחס ולכן ברח נהג רכב התובעת שמאלה כשהוא פוגע במספר הרישוי של רכב הנתבע, עולה על אי תנועה ומתנגש בשני רכבים שעומדים בנתיב הנגדי.

לפי גרסת הנתבע הגיע לצומת כשהרמזורים לא פעלו ועל כן עצר בתמרור עצור המוצב בכיוון נסיעתו. לאחר שווידא שהכביש פנוי החל בחצייתו במהירות איטית, כשלפתע הגיח רכב התובעת מצדו השמאלי במהירות גבוהה, איבד שליטה, סטה לנתיב הנגדי והתנגש בשני רכבים.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, עיינתי בכל החומר הקיים, לרבות התמונות שהוצגו, ושמעתי את העדויות, לרבות עדותה של העדה הניטרלית, הגב' ניבה נעים, הגעתי לכלל מסקנה כי עדיפה עליי גרסתו של הנתבע באשר לאופן התרחשות התאונה על פני גרסת נהג רכב התובעת.

מאחר שתובענה זו נדונה בסדר דין מהיר, הרי שלפי הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ינומק פסק הדין באופן תמציתי.

כאמור, העידה בפני עדה, הגב' נעים, שאינה צד להליך ואשר אף כי רכבה הינו אחד משני הרכבים שנפגעו באירוע הנדון, הינה נעדרת עניין באשר לשאלה על מי מבעלי הדין תוטל האחריות להתרחשות התאונה.

העדה העידה בפני בעדות ברורה, בהירה וקולחת, ובפשטות ועדותה הותירה בי רושם מהימן. העדה לא הפריזה בתיאור המקרה והעידה אך באשר לידיעתה האישית, ובמקרה של העדר ידיעה העידה בהגינות כי אין הדבר בידיעתה.

מעדות זו עולה תמיכה ברורה לגרסת הנתבע ורעייתו, אשר העידו בפני, ולפיה רכב הנתבע הוא זה שנכנס ראשון לצומת, כשהוא מקדים את רכב התובעת, ומבצע את הפניה שמאלה לפני הגעת רכב התובעת לאזור הצומת.

כך, העידה הגב' נעים בעדותה הראשית והספונטנית כי עת עמדה וחיכתה לפני הפניה שמאלה, ראתה את רכב הנתבע מתחיל את הפניה שמאלה לכיוון דרום, ואילו רכב התובעת שהגיע בנתיב הנגדי לא האט ונכנס לצומת בלי להסתכל, וכדבריה "לכל הפחות לא האט". העדה העידה חד משמעית כי עצרה והמתינה למרות שלא ראתה רכבים בנתיב הנגדי מאחר שרכב הנתבע היה בעיצומה של פניה, העדה העידה כי לא התאפשרה כניסתה לצומת מאחר שרכב הנתבע היה במהלך הפניה, וכי המתינה שהצומת תהיה ריקה.

העדה העידה כי בעודה ממתינה כאמור, ורכב הנתבע מצוי כבר בצומת, הגיע רכב התובעת במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך (רמזורים תקולים), נבהל למראה רכב הנתבע בצומת, לא הצליח לבלום, ובניסיון שלא לפגוע ברכב הנתבע סטה לנתיב הנגדי, לכיוונה ולכיוון הרכב הסמוך לה.