תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
38328-12-14
05/11/2015
|
בפני השופט:
נצר סמארה
|
- נגד - |
תובעת:
אלדן תחבורה בע"מ עו"ד תומר פרישמן
|
נתבעים:
1. משה אשכנזי 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
עו"ד טובה טבצ'ניק
|
פסק דין |
1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 07.05.2014, בין כלי רכב, מ"ר 90-087-52 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 24-634-18 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").
2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה.
3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות מטעם הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.
4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.
5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהג רכב הנתבעים אחראי לתאונה כאשר נהג רכב התובעת תרם ברשלנותו לקרות התאונה בשיעור של 40%.
הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:
אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת, על פני גרסתו של נהג רכב הנתבעים, שהייתה בלתי קוהרנטית מבולבלת ובלתי עקבית.
מוקדי הנזק ברכבים המעורבים בתאונה – ברכב התובעת בצד ימין-מרכז של החלק האחורי (בפגוש) וברכב הנתבעים בפינה ימינית קדמית – תומכים בגרסתו של נהג רכב התובעת, לפיה בעת התאונה רכב התובעת היה בסטייה ימינה ולא בסטייה שמאלה כפי שהעיד נהג רכב הנתבעים. הרי אם הסטייה של רכב התובעת הייתה שמאלה, במצב שבו רכב הנתבעים נוסע ישר, היינו מצפים לראות נזק בפינה השמאלית הקדמית ברכב הנתבעים ולא בפינה הימינית קדמית.
נתונים אלו תומכים בגרסתו של נהג רכב התובעת, לפיה הוא חפץ להשתלב בנתיב הימיני ביותר, כאשר הוא נוסע על הנתיב השמאלי ולשם כך סטה תחילה לנתיב האמצעי, כאשר בכוונתו להמשיך לסטות לנתיב הימיני ביותר.