תא"מ 38268-03-16 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ, תא"מ 3035-04-16 ל.א.ע ליאן ליסינג בע"מ נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

1.לפניי שתי תביעות, בסדר דין מהיר, שאוחדו: הראשונה, תא"מ 38268-03-16 (להלן: "התביעה הראשונה"), והשנייה, תא"מ 3035-04-16 (להלן: "התביעה השנייה"), שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

תאונת הדרכים אירעה ביום 28.11.2014 בין כלי רכב, תוצרת רנו, מ"ר 47-521-64, שהיה בעת קרות התאונה מבוטח אצל התובעת בתביעה הראשונה והנתבעת בתביעה השנייה (להלן: "רכב הרנו") לבין כלי רכב, תוצרת יונדאי, מ"ר 20-110-73 שהיה בעת קרות התאונה מבוטח על ידי הנתבעת בתביעה הראשונה בביטוח אחריות לנזקי צד ג' ובבעלות התובעת בתביעה השנייה (להלן: "רכב היונדאי") (להלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים לגבי האחריות לקרות התאונה ולגבי שיעור הנזק בכל אחת מהתביעות.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה, כמו כן, מטעם התובעת בתביעה הראשונה העיד שוטר שהגיע לזירת התאונה, ומטעם הנתבעת בתביעה הראשונה העידו שלושה נוסעים שהיו ברכב.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו הצדדים להסדר לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על יסוד כל החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעות להתקבל חלקית, באופן שנהג רכב היונדאי יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 60% ואילו נהג רכב הרנו יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 40%.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית, כדלקמן.

5.1.לאור החומר שהונח לפניי והעדויות הצדדים אני סבור כי על פי מאזן ההסתברויות הוכח כי שני נהגי כלי הרכב אחראים לקרות התאונה.

5.2. עדותו של נהג היונדאי הייתה עמומה מאוד, בלתי עקבית, מתחמקת, ולא התיישבה עם דוחות המשטרה שהופקו בעקבות התאונה.