תא"מ 38151-05-14 חיאדרה נ' ח'ניפס

בפני תביעת נזקי רכוש לרכב.

הצדדים נתנו את גרסאותיהם בישיבת בית המשפט מיום 6.10.16, אשר שימשה כישיבת ק.מ. מורחב

המהווה דיון סופי לצורך שמיעת גרסאותיהם של שני הנהגים.

על פי גרסתה של התובעת, לאחר שנסעה ברכבה במהירות שאותה העריכה בין 50-60 קמ"ש, יצא רכב הנתבעת נהוג בידי נהג ברברס ופגע בה.

על פי גרסתו של נהג התובעת, התובעת נהגה ברכבה אחריו וכאשר הוא ביקש לפנות ימינה תוך איתות, התובעת ניסתה לעקוף אותו ובנסיבות אלה נגרמה הפגיעה.

כאן המקום לציין כי ביום 28.4.15 נמנעתי מלשמוע את הנהגים תוך מתן אפשרות לנתבעת להביא עד ששמו אבו שייח האדי אשר היה ברכב הנתבעת לטענת הנתבעת ואשר יכול היה לתמוך בגרסתה. עד זה חרף החלטתי מתאריך 28.4.15 לא התייצב לדיון גם ביום 6.10.16.

זאת ועוד, לטענת נהג הנתבעת היה עד נוסף אשר הינו הלקוח אשר היה צריך להביא לו לטענתו את בלוני הגז אשר חיכה לו לטענתו מחוץ לביתו וראה את הארוע ואף הוא לא הובא לעדות על ידי הנתבעת.

אי הבאתם של עדים רלבנטיים שכאלה על ידי הנתבעת צריך לעמוד לחובתה של הנתבעת בבואו של בית המשפט לפסוק בתיק זה. ההלכה היא כי אי הבאת עד רלבנטי פוגעת בצד שלא הביאו לעדות על פי "עודף מאזן ההסתברות".

גרסתה של התובעת היתה אמינה וסבירה יותר מאשר גרסתו של נהג הנתבעת וגם מוקדי הנזק, לרבות נזק מעיכה (ב"כ הנתבעת טען כי אין נזק מעיכה אך הדבר אינו נכון), יש בו כדי לתמוך בגרסתה של התובעת אשר היתה סבירה הרבה יותר.

בגרסת נהג הנתבעת היו סתירות כאשר בכתב ההגנה ובתצהיר התומך ניתן היה ללמוד שטרם בוצעה בפועל הפניה ימינה, כאשר התובעת לטענתו ניסתה לעקוף אותו בעוד שבעדותו ציין כי היתה כבר פניה ימינה.

אינני נותן אמון בגרסתו של נהג הנתבעת וגם לא כי הנזק נגרם בדרך שאותה הוא תיאר.