תא"מ 3797-09-15 הסעות אל-ים (ואנונו) בע"מ נ' גוטליב אשכנזי

לא מצאתי מקום לחייב את התובעת בהוצאות כלשהן לטובת הנתבעת או באי כוחה. ביום 26.2.16 ניתנה החלטת כבוד הרשמת הבכירה חן מאירוביץ, בגדרה אושר לתובעת לתקן טעות סופר שנפלה במספר הרכב בכתב התביעה, ללא צו להוצאות. יצוין, כי כל נספחי כתב התביעה, ובכלל זה, טופס הודעה, אישור אי הגשת תביעה לחברת הביטוח איילון, וחוות דעת השמאי ישעיהו ברקוביץ מיום 23.6.15, מתייחסים לרכב מ.ר. 1930225 ולא לרכב מ.ר. 8561925. עוד ייאמר, כי ביום 26.2.16, עת ניתנה החלטת כבוד הרשמת הבכירה מאירוביץ, לא הוגש כתב הגנה על ידי הנתבעת, למרות שכתב התביעה הוגש לבית המשפט עוד ביום 3.9.15. גדולה מזו: ביום 9.3.16 בשעה 15:17 דקות צפתה עו"ד רווית שמר ממשרד ב"כ הנתבעת בהחלטת כבוד הרשמת הבכירה מאירוביץ מיום 26.2.16, באמצעות אתר נט המשפט. מיד בתכוף לאחר מכן, ביום 9.3.16, בשעה 15:35, הוגש כתב הגנה על ידי הנתבעת, עליו חתומה עו"ד רווית שמר (ראו אישור מועד הגשת כתב ההגנה במסמכי תיק הנייר).

לאור כל האמור, משנחזה לכאורה כי ב"כ הנתבעת צפתה בהחלטת כבוד הרשמת הבכירה מאירוביץ מיום 26.2.16, ראיתי לקבוע כי הפגם שנפל באי המצאת כתב התביעה המתוקן לב"כ הנתבעת בהתאם לתקנות סד"א, נרפא. בעשותי כן התבססתי על האמור בתקנות 524 ו-526 לתקנות סד"א. בדיון מיום 14.11.16 הבהרתי לב"כ הנתבעת כי יש לברר את המחלוקת לגופה, וכי כל טענותיו שמורות לו (ראו למשל הנטען בסעיף 7 לכתב ההגנה) . חרף עמדתי הברורה, ב"כ הנתבעת התעקש שלא לשמוע עדויות בדיון מיום 14.11.16, על מנת לאפשר לו לתקן את כתב ההגנה. החלטתי לשעות לבקשת ב"כ הנתבעת על מנת שלא לקפח את הגנת הנתבעת, אף שלטעמי, ניתן היה לשמוע את העדויות, בו ביום, מבלי לפגוע בהגנת הנתבעת, כהוא זה. לאור המקובץ, לא מצאתי לקבל את בקשת ב"כ הנתבעת לחייב את התובעת בהוצאות הנתבעת ובשכר טרחתו. המחדל הדיוני הוא משותף לשני הצדדים, ובמצב זה ראוי כי כל צד יישא בהוצאותיו.

אני מחליטה אפוא כדלקמן:

הנתבעת תגיש כתב הגנה מתוקן עד ליום 22.12.16.

הנתבעת תישא בהוצאות העדה מטעמה בסכום של 300 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך.

קובעת מועד דיון בו יישמעו הראיות ביום 6.6.17 בשעה 10:15.

המזכירות תדוור החלטתי אל הצדדים.

ניתנה היום, י"ז חשוון תשע"ז, 18 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.