תא"מ 37949-09-15 הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב בסדר דין מהיר שעניינה בתשלום תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 30.11.2014, בין כלי רכב, מ"ר 72-044-61 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת 1 ונהוג בידי התובעת 2 (להלן: "רכב התובעות") לבין כלי רכב, מ"ר 70-651-74, שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא לעניין נסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

כל אחד מנהגי הרכבים המעורבים בתאונה טוען כי הרכב האחר הוא זה שסטה לנתיב נסיעתו.

לאחר שבחנתי את גרסאותיהם של הצדדים מצאתי להעדיף את גרסתו של נהג רכב הנתבעות, אשר הותירה בי רושם של מהימנות, התיישבה עם מוקדי הנזק ועם היגיון קרות התאונה.