תא"מ 37497-05-16 דהאן נ' ח. רכסים והפצה בע"מ

בקשת הנתבעת-המבקשת לסילוק על הסף של תביעת התובע-המשיב.

1.המשיב הגיש נגד המבקשת תביעה שעילתה במשלוח הודעות "ספאם" בידה, שעילתה העיקרית בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. 13 הודעות נשלחו לו ל"פתרון מהיר לבעיית צ'קים חוזרים", ממפרסם ששמו לא צוין, משני מספרים שונים. כאשר החליט להביע עניין בהודעות על מנת לגלות את מקורן ולהפסיקן קיבל שיחות לטענתו משני מספרי טלפון נפרדים ואחרים, כאשר המתקשר מסר כי הוא מייצג את המבקשת, כך טענת המשיב. מכאן התביעה.

2.בהגנתה התמקדה המבקשת בכך שלמשיב "אין ראיה הקושרת את [המבקשת] לאמור בכתב התביעה". הקווים שמהם נשלחו ההודעות אינם קשורים למבקשת, כך טענתה. השאלה האם הקווים מהם התקשר הנציג (כך טענת המשיב) קשורים במבקשת לא זכו להתייחסות מפורשת.

3.יחד עם כתב הגנתה עתרה המבקשת גם ל"סילוק על הסף" של התביעה. בכותרת הבקשה מערבת המבקשת בין סילוק ודחייה על הסף. שתי העילות הספציפיות שהיא מציינת הן של מחיקה על הסף: בהיות התביעה טרדנית וקנטרנית (טענה התואמת את עילת המחיקה שבתקנה 100(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984); ועד כמה שניתן להבין – היעדר עילה (תקנה 100(1)). עיקר טענת המבקשת: כי המשיב לא הציג ראיות הקושרות את המבקשת לפרסומים.

4.לאחר שבקשת המבקשת הועברה לתגובה, קודם להעברת התיק לטיפולי, הגיב המשיב. בתגובתו, שהועברה עתה לעיוני לאחר שנקבע לפניי מועד לדיון, גורס הוא בתמצית כי יש לתת לו את יומו להוכיח את עילת התביעה.

5.דין הבקשה להדחות.

6.אשר לטענה השגורה כי התביעה היא "טרדנית" ו"קנטרנית" (טענה שגורה, שצמד חלופותיה לעולם ייטען יחדיו, דומה, ורק במקרים נדירים – מי מהם לצורך): התביעה ודאי אינה לא זו ולא זו. מאן דהוא שלח הודעות שאין חולק כי הן משום פרסומת שחוק התקשורת נועד למונען. אם הייתה זו המבקשת או אחר, לא נדע. אם הייתה זו המבקשת או אחר שפעולתו מטילה עליה אחריות מכוח חוק התקשורת – התביעה תתברר כמוצדקת. אם לא יימצא שיש לה אחריות – התביעה תידחה לגופה, ודאי לא מהיותה "טרדנית" וגו'.

7.אשר לדרישת המחיקה בהיעדר עילה: מחיקה היא אמצעי קיצוני, שיינקט רק מקום שבו אין אפשרות ולו קלושה שהתובע יזכה בסעד המבוקש (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 375 (מהד' 12, 2015). קרי, בית המשפט יימנע משמיעת ראיות, שכן ממילא אין עילה (שם). אולם כאשר עילה קיימת, והשאלה היא בטיב הראיות, ודאי שאין עילה למחיקה. המבקשת מערבת, הן בבקשה הנוכחית הן בכתב הגנתה בין כתבי טענות לבין הוכחות, וקובעת כבר עתה כי המשיב לא הביא ראיות לביסוס תביעתו. אפשר שכך ייקבע בסוף הדברים, לא מראש. כתב התביעה ודאי מראה עילת תביעה. אם העובדות שצוינו שם יתחוורו כמבוססות, ואין כל אפשרות לשלול זאת מראש, בהחלט אפשר שהתביעה תתקבל. אפשר שהתביעה תידחה (ואפשר שתנאי לכך יהיה הצגת עמדה מעט יותר מלאה, מפורטת וחד-משמעית מזו שהוצגה עד הנה), אולם זאת נדע לאחר שהצדדים ישלימו את הבאת ראיותיהם, לא מראש. עילה לסילוק על הסף מראש ודאי אין כאן אפוא.

ביתר הטענות בבקשה הלאקונית לא מצאתי כל ממש.