תא"מ 37237-01-14 AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' פרידמן ואח'

1.לפניי תביעה כספית על סך 68,331 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 21.01.2013 בין כלי רכב, מסוג "רכב ספורט", מ"ר 65-555-12 (להלן: "רכב התובעות") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 80-111-00 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ,( לרבות הדגשת ב"כ התובעים על כך שרכב הנתבעת היה עם שני אגזוזים! ) ,ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, אני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב התובעות על פני גרסתו של נהג רכב הנתבעים.

נהג רכב הנתבעים אף הודה כי הוא החל להשתלב שמאלה (עמ' 3, שורות 28-27 לפרוטוקול) העולה בקנה אחד עם גרסת התובעות שנהג רכב הנתבעים סטה שמאלה לנתיב הנסיעה של רכב התובעות.

יחד עם זאת, על שני הנהגים היה לנקוט באמצעים למניעת התאונה, כאשר שניהם יכולים היו וצריכים היו להבחין זה בזה, ונהג רכב הנתבעים אף הודה כי הוא הבחין ברכב התובעות לפני התאונה (עמ' 3, שורה 22 לפרוטוקול), כאשר הם נוסעים במקביל ובצמוד זה לזה.

לפיכך, יש לערוך חלוקת אחריות בין שני הנהגים המעורבים בתאונה, באופן שנהג רכב הנתבעים יישא באחריות בשיעור של 60% לקרות התאונה ואילו נהגת רכב התובעות תישא באחריות של 40% לקרות התאונה.

6.הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעות את הסכומים הבאים: