תא"מ 36866-11-15 בע"מ נ' שפירא

תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה שקרתה ביום 29.8.12 בה היה מעורב רכב נהוג על ידי הנתבע.

עדותו הראשית של נהג רכב התובעת הינה:

ברחוב לילנבלום בת"א, עמדתי לחנות. בצד שמאל של הרחוב נסעתי, זה רחוב חד סטרי, לפחות היה בזמנו. אני נסעתי אחורה כדי לחנות בצד שמאל של הרחוב, ונהג מונית, אני לא זוכר את הנתבע, אני לא זוכר את הפנים של הנהג, הוא פגע ברכב בחלקו הימני הקדמי של הרכב. מדגים. אני נוסע ברחוב חד סטרי, אני בנסיעה לאחור כדי להיכנס לחנייה, בצד שמאל של הרחוב, והמונית מגיעה מאחור ופוגעת בי. אחרי התאונה, עד כמה שאני זוכר, הוא התחיל לצעוק, והחלפנו פרטים.

ש.הנהג טוען שלא נכנסת לחנייה, אלא יצאת מחנייה?

ת.הוא טוען שזה גם לא אני, יכול להיות שהוא מדבר על תאונה אחרת. מצד שני, זה רכב ליסינג ואנחנו מחויבים למלא דו"ח אחרי התאונה, ובדו"ח כתוב על כניסה לחנייה.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה אולם ב"כ התובעת הסכים כי גרסתו תשמע במעמד מתן העדות הראשית. זוהי גרסת הנתבע:

נסעתי בלילנבלום לפני רכבים שהיו לפני, עמדתי בשלב מסוים שקרה המקרה לפני רכב שנעצר. לפתע אני מרגיש מכה מצד שמאל, לא ראיתי אף אחד לפני. הוא לא היה לפני בכלל. אני מרגיש את המכה, מסתכל, רואה אותו בולט כלפי. הוא לא היה לפני זה. הוא נכנס בי במראה ובצד הרכב. מי שהיה, או שהוא התהפך, כי לפי מה שאני יודע הוא היה חרדי, בלבוש חרדי. אולי הוא שינה משהו. אני לא יודע. אני ראיתי בן אדם אחר. הופעה אחרת.

נהג התובעת לא נחקר בחקירה נגדית על כן גרסתו לא נסתרה. עדותו עולה בקנה אחד עם ההודעה הכתובה שנמסרה לתובעת על התאונה. מצאתי את עדותו אמינה.

מאחר והנתבע לא הגיש כתב הגנה ואין בנמצא כל גרסה מוקדמת שלו בכתב לתאונה, הרי שמצאתי להעדיף את גרסת נהג התובעת לקרות התאונה שכן עדותו נתמכה בגרסה מוקדמת בדמות ההודעה הכתובה וכאמור לא הופרכה בחקירה הנגדית. משקל עדותו של הנתבע אינו רב שכן קיים חשש כי הוא יכול בנקל להתאים את עדותו לפי גרסת התובעת כפי שנחשפה בכתב התביעה ולא מצאתי כל תימוכין אחרים שיחזקו את גרסתו.

לפיכך אני קובע כי התאונה קרתה כפי גרסת נהג רכב התובעת.