תא"מ 36637-10-13 סבג נ' אבי ים בריכות ושירותי ספא בע"מ

בפני תביעה על סכום קצוב על סך של 11,020 ₪ אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל ביום 31/7/13 בגין חוב עבור ביצוע עבודה על פי הזמנת עבודה מיום 4.3.11 על סך של 9,500 ₪ וכן מע"מ. סך הכול 11,020 ש"ח.

התובע טוען כי הוא ביצע את ההזמנה תוך ימים ספורים . מדובר בשבלונה ליציקת בריכת שחייה לפעוטות. כן הוסכם כי הנתבעת תוביל את השבלונה מהנגרייה.

הנתבעת אינה חולקת על ההזמנה או כי היא מסרה לתובע את השרטוט של השבלונה שהוזמנה. היא לא חלקה על ההזמנה מבחינת הסכום או כי התובע הזמין את הנתבעת לקחת את שבלונה תוך ימים ספורים (תצהירו של רועי קסטנבוים התומך בהתנגדות). רועי קסטנבוים, הבעלים של הנתבעת העיד כי הוא הגיע לנגרייה לקחת את השבלונה עם שיק מוכן. אך התובע סירב לקחת את השיק וגם סירב לאפשר לנתבעת ואנשיה לקחת את השבלונה או לצאת את חצר הנגרייה למשך פרק זמן מסוים.

התובע אינו חולק כי בעלי הנתבעת הגיע לקחת את השבלונה, ביום 9.3.11 , אך היא לא נלקחה בגלל מחלוקת על התשלום כי הובא שיק דחוי לחמישה חודשים שלא על פי המוסכם.

העד מטעם הנתבעת רועי קסטנבוים לא חלק כי השיק היה דחוי, אך טען כי מדובר היה בשוטף פלוס 60 יום. התובע טען כי לא הייתה הסכמה על תשלום נדחה ואילו הבעלים של הנתבעת טען כי אלה תנאי תשלום "כמקובל בענף שלנו" (סעיף 11 לתצהירו). הוא לא טען כי כך הוסכם.

לעומתו העיד התובע כי תנאי התשלום היו מזומן יחד עם מהירות מתן השירות.

בסיכומיה טענה באת כוח הנתבעת, עו"ד אילנה בר-טוב כי בהעדר אסמכתא בהזמנה על סיכום תנאי תשלום של תשלום במזומן אזי הפרשנות של הנתבעת היא סבירה.

טענה זו אני דוחה . הכלל אינו כי בהעדר הסכמה ה"נוהג בענף " הוא הכלל המחליף כפי שטענה הנתבעת.

הכלל על פי סעיף 2 לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד- 1974 הוא כי גם תוכן השירות המוזמן וגם התשלום הם על פי המוסכם בין הצדדים. בהתייחס לעסקה בפני שבה היה על התובע לייצר את המוצר וגם לתת את החומרים , העדר ההתייחסות לברירת המחדל כשאין הסכמה אינו מחמת שתיקה. כי בנסיבות עסקה כזו, חוק חוזה קבלנות מושלם על ידי חוק המכר, התשכ"ח-1968 (סעיף 8(ב) לחוק חוזה קבלנות). ברירת המחדל לפי חוק המכר הוא תשלום כנגד מסירה (סעיף 21 לחוק המכר).

לפיכך התשלום בשיק דחוי לא היה על פי המסוכם ומי שהפר את ההסכמה הייתה הנתבעת.

לטענת הנתבעת "למעלה מן הצורך" השבלונה לא התאימה להזמנה והבעלים של הנתבעת ביקש מהתובע לתקן את השבלונה והוא סירב, כמו שהוא סירב לשינוי בתנאי התשלום. הסירוב היה בצעקות וקללות ובהעדר יכולת להגיע לעמק השווה הוא הלך יחד עם אנשיו והותיר את השבלונה במקומה (סעיפים 12-14 לתצהירו).

גרסת התובע לסדר הדברים הייתה שהוא הודיע לרועי קסטנבוים ביום 8.3.11 כי השבלונה מוכנה. היא נבדה על ידי הנתבעת וסוכם כי למחרת יגיע מנהל העבודה ויאסוף את השבלונה. לכן הוצאה השבלונה מהנגרייה לחצר הנגרייה. למחרת קרה האירוע שבו היו חילופי דברים רמים בהקשר לתשלום.

בתמיכה לכך שהיו חילופי דברים רמים העיד , מטעם התובע , העד סלבה רוזנברג. לפי עדותו התובע הסביר לו כי הסיבה לכך היא העדר הסכמה לשלם עבור השבלונה במזומן.