תא"מ 35041-04-13 הביצה והתרנגולת בע"מ ואח' נ' לנקרי ואח'

1. הביצה והתרנגולת בע"מ הגישה שטר לביצוע נגד מר יעקב לנקרי. מר לנקרי הגיש התנגדות לביצוע השטר. בהתנגדות טען מר לנקרי כי העביר את השטר לידי הביצה והתרנגולת בתמורה להספקת להקת עופות, וביטל אותו כדין במסגרת קיזוז בין צדדים קרובים לעסקה. זאת, בגין נזק שגרמה לו הביצה והתרנגולת בכך, שהקיטום שנעשה לעופות היה לקוי וגרם לשיעור תמותה גבוה בלהקה. לאחר שהביצה והתרנגולת נמנעה מלהתייצב לדיון, התקבלה ההתנגדות והתובענה עברה לסדר דין מהיר. נקבע, כי תצהירו של מר לנקרי ישמש כתב הגנה בתיק והצדדים ישלימו מסמכים בהתאם להוראות הדין (פרוטוקול 17.3.2014).

2.ביום 11.5.2014 הגיש מר לנקרי תביעה שכנגד על סך 128,117 ₪ נגד הביצה והתרנגולת, בה טען לנזק בגין הקיטום הלקוי הנטען. תביעה שכנגד שנושאה נובע מאותן הנסיבות שמהן נובע נושא התובענה המקורית נדונה בסדר דין מהיר, גם אם סכומה גבוה מהסכום המרבי של תביעה בסדר דין מהיר (ראו תקנה 214ה(א)(2) ו-(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). תקנה 214ג לתקנות קובע כי בעל דין יצרף לכתב טענות בתובענות בסדר דין מהיר חוות דעת מומחה ואסמכתאות משפטיות אם ישנן. מר לנקרי לא צירף חוות דעת מומחה לכתב התביעה שכנגד. ביום 24.6.2014 הגישה הביצה והתרנגולת כתב הגנה שכנגד וזאת, בצירוף חוות דעת מומחה בנושא התמותה בלהקה. רק ביום 29.7.2014, לאחר שהוגשה חוות הדעת מטעם הנתבעת שכנגד הביצה והתרנגולת, הגיש מר לנקרי, הן בכובעו כנתבע, הן בכובעו כתובע שכנגד, חוות דעת מטעמו בנושא התמותה בלהקה. ביום 5.8.2014 הגישה הביצה והתרנגולת בקשה להוציא את חוות הדעת של מר לנקרי מן התיק. בבקשה נטען כי חוות הדעת מטעם מר לנקרי הוגשה תוך ניצול לרעה ובניגוד לתקנות סדר הדין. נטען, כי מר לנקרי החמיץ את ההזדמנות להגיש חוות דעת; הוא המתין עד להגשת חוות הדעת של הנתבעת שכנגד הביצה והתרנגולת, ומבקש להשיג לעצמו יתרון בלתי הוגן. נטען כי חוות הדעת של מר לנקרי מנוסחת כתשובה לחוות הדעת של הביצה והתרנגולת, ובכך שלא צורפה לכתב התביעה שכנגד נמנע מהביצה והתרנגולת למסור הודעה לצד שלישי.

3.בתגובתו לבקשה טען מר לנקרי כי הבין לתומו כי אין מחלוקת בין הצדדים כי שיעור התמותה הגבוה בלהקתו נגרם מקיטום לקוי. לאחר שהביצה והתרנגולת הגישה חוות דעת, מר לנקרי הגיש חוות דעת משלו על מנת להזים את חוות הדעת מטעם הביצה והתרנגולת, וזאת, עוד טרם הישיבה המקדמית. מר לנקרי טען כי הוא הגיש את חוות הדעת מכוח זכותו להגיש כתב תשובה. עוד טען כי על מנת שהביצה והתרנגולת לא תרגיש שזכויותיה קופחו, הוא מסכים כי הביצה והתרנגולת תגיש חוות דעת משלימה בתגובה לחוות הדעת מטעמו. נטען, כי הוצאת חוות הדעת מטעם מר לנקרי מהתיק תפגע בזכויותיו פגיעה גדולה בהרבה מהפגיעה הנטענת בידי הביצה והתרנגולת, ותיפגע היכולת להגיע לחקר האמת.

4.בישיבה המקדמית ביום 7.9.2014 ניתן תוקף להסכמת הצדדים, לפיה מר לנקרי יישא לעת הזו במימון חוות דעת משלימה מטעם הביצה והתרנגולת, בכפוף לזכותו של מר לנקרי להודיע, נוכח עלותה של חוות הדעת המשלימה, כי הוא מעדיף כי תינתן החלטה בבקשת הביצה והתרנגולת להוציא את חוות הדעת מטעמו מן התיק. ביום 24.9.2014 הפעיל מר לנקרי את זכותו לבקש החלטה בבקשה.

5.דין הבקשה להוציא את חוות הדעת מטעם מר לנקרי מהתיק הידחות. תקנה214ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

תקנה 214ג מורה כי יש לצרף חוות דעת לכתב טענות; אך לשונה סובלת פרשנות לפיה התובע יגיש חוות דעת שלא בצירוף כתב התביעה, או שלא בצירוף לכתבי הטענות כלל. ראשית, כתב תשובה הוא גם כתב טענות. שנית, למרות שמתקין התקנות הורה על הגשת תצהיר וחוות דעת (בין היתר) לכתבי הטענות, רק לענין תצהיר, ולא לענין חוות דעת נקבע בתקנה הנזכרת כי אי הגשה בצירוף לכתב טענות חוסמת הגשה אלא ברשות בית המשפט (המלים "וכן חוות דעת מומחה" הוספו לתקנה בתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון), התשס"ב-2002 (ק"ת 780). הבחירה בין האפשרויות הלשוניות תיעשה במישור התכלית. עלינו להידרש לשתי שאלות שונות במישור התכלית. ראשית נבחן את האיזון הנערך בסדר הדין הרגיל בנושא הגשת חוות דעת בידי התובע לשם הזמת חוות דעת מטעם הנתבע. לאחר מכן נשאל כיצד משפיעה התכלית של סדר דין מהיר על איזון זה.

6.בעבר, ככלל, המועד להגשת חוות דעת היה לא יאוחר מעשרים יום לפני היום שנקבע לשמיעת ראיות, והמועד להגשת חוות דעת נגדית היה תוך עשרה ימים מהיום שבו נמסרה חוות הדעת הראשונה (ראו תקנות 2 ו-3 לתקנות סדרי הדין (עדות מומחים), התשט"ו-1954, ק"ת 175). מועדים אלה היו בגדר גזירה שאין לעמוד בה, כאשר חוות הדעת הראשונה היתה מוגשת במועד כה סמוך לפני דיון ההוכחות. כיום קובעת תקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי: