תא"מ 35030-12-12 סכס נ' אלמליח

עסקינן בתביעה שטרית שראשיתה בבקשה לביצוע שיק מס' 353 המשוך בידי הנתבע על סך של 15,000 ₪ שתאריך פירעונו ליום 6/7/2012 (להלן – "השיק").

אין חולק, כי מדובר בשיק ביטחון שנמסר לו על ידי הנתבע למילוי התחייבויותיו עפ"י הסכם שכירות שנחתם ביניהם, לפיו הנתבע ואשתו שכרו ממנו דירה המצויה ברח' הרצל 125/10 בנהריה (להלן – "ההסכם").

לטענת התובע, תקופת השכירות עפ"י ההסכם הייתה לשנה מיום 10/3/2011 ועד ליום 10/3/2012. לקראת תום התקופה הגיעו הצדדים לידי הסכמה לפיה תוארך תקופת השכירות לשנה נוספת בהתאם לתנאים המפורטים בהסכם.

התובע הוסיף וטען, כי ביום 24/6/2012 הודיעה לו אשת הנתבע כי הם עומדים לפנות את הדירה בתחילת חודש 7/2012, והדירה אכן פונתה במועד שנמסר.

לגרסת התובע, בסעיף 4(א) להסכם נקבע שהשוכר מחויב בתשלום מלוא דמי השכירות גם אם יפנה את הדירה לפני תום המועד המוסכם. לפיכך, ומאחר שסוכם בעל-פה בין הצדדים על הארכת תקופת השכירות לשנה נוספת בהתאם לתנאים המפורטים בהסכם, הרי שעל הנתבע לשלם לו את דמי השכירות עד לתום התקופה, קרי עד לחודש 3/2013, בסכום של 28,322 ₪.

כמו כן טוען התובע, כי על הנתבע לשלם לו סך של 2,500 ₪, הוא הסכום ששולם לצבעי מטעמו לשם תיקון הנזק שהנתבע הותיר בדירה.

לסיום טען התובע, כי על אף שחובותיו של הנתבע עולים על סכום השיק, הוא הסכים להסתפק בסכום השיק.

לעומת זאת טוען הנתבע, כי לקראת תום תקופת השכירות לפי ההסכם, סוכם עם התובע שתקופת השכירות תוארך עד ליום 1/7/2012 כנגד אותם דמי שכירות, שכן במועד זה הוא אמור היה לעבור לדירה אחרת, בהתאם להסכם שעותק ממנו צורף לתיק בית המשפט. לפיכך, הנתבע שילם לתובע את דמי השכירות המגיעים לו ממנו עד למועד הפינוי ודאג להסדיר את התשלומים המתחייבים ממנו לרשויות השונות.

הנתבע הוסיף, כי אין אמת בטענת התובע כי הותיר נזק כלשהו בדירה, וזאת משום שהותיר אותה נקיה ואף דאג לסתום את החורים שהיו בקירות.