תא"מ 34148-01-15 סלמן נ' ש. ק.

1. לפניי בקשה לסילוק על הסף של התובענה, שיסודה בבקשה לביצוע שטר חוב מיום 1.9.14 שהנתבעת ערבה לו לטובת התובע. מדובר בשטר חוב שנועד להבטיח הסכם שכירות שבו הושכר נכס של התובע לצד ג'.

2. לטענת הנתבעת, הבקשה לביצוע הוגשה שלא כדין ובהיעדר ייפוי כוח כנדרש. ייפוי הכוח שצורף, החתום על ידי התובע, מתייחס לנכס אחר, וכמו כן לתובע, בהיותו חסוי, מונה אפוטרופוס ודבר זה לא גולה בבקשה; ממילא, לאפוטרופוס שמונה היתה סמכות לנהל את חשבונות הבנק השוטפים של התובע, ולא היתה לה סמכות להגיש תביעות בשמו; לבסוף, משהתובע נפטר אין למעשה תובע בתיק ויש להורות על מחיקת התביעה גם מטעם זה.

3. מטעם התובע, בהתאם להוראת כב' הרשם הבכיר כרמלי, השיבה בתו הגב' תקווה אלבק, שהיתה האפוטרופוס של המשיב עד למועד פטירתו. לטענתה, מעת פטירת התובע פקע גם מינויה כאפוטרופוס, והגורם היחיד המוסמך להשיב לבקשה זו האם להמשיך את ניהול התביעה הינו מנהל העיזבון אשר עתיד להתמנות. כל החלטה שתתקבל עתה הינה למעשה החלטה במעמד צד אחד, ללא קבלת תגובת הגורם המוסמך מטעם התובע. לגוף הדברים ציינה גב' אלבק כי ייפוי הכוח שצורף לתובענה צורף בטעות, והתובענה הוגשה באמצעותה כאפוטרופוס של התובע. ההגבלה בצו המינוי כאפוטרופוס לניהול חשבונות הבנק השוטפים של התובע בלבד הינה טעות סופר, וקיים סעיף אחר בצו המקנה לה סמכות מפורשת להגיש תביעות בכל עניין רכושי של התובע. בין כך ובין כך, מנהל העיזבון יוכל לאשר את הגשת התביעה שנועדה להגן על רכוש התובע. גב' אלבק הוסיפה כי לנוכח סכסוך בין היורשים צו ירושה או צו קיום צוואה אינו באופק ועתיד להתמנות מנהל עיזבון. אלא שגם עניין זה מצוי בקשיים לנוכח חילוקי הדעות בין היורשים, וטרם מונה מנהל עזבון.

4. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. ראשית יש לדחות את טענת הנתבעת שלפיה עצם פטירת התובע מצדיקה את מחיקת ההליך. לעניין זה מורה תקנה 36 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") כי "לא תפוג תובענה על שום שאחד מבעלי הדין מת או פשט את הרגל, ובלבד שעילת התובענה בעינה עומדת". בענייננו עילת התביעה הינה ערבות לשטר חוב שנעשה לטובת התובע, ולפיכך ברי כי עילת התביעה בעינה עומדת (ואף הנתבעת מודה בכך, בציינה כי מנהל העיזבון יוכל להגיש את התובענה) ואין מקום למחיקת התביעה בשל טעם זה.

5. יצוין כי על מנת להמשיך ולנהל את התובענה, יש צורך למנות חליף של הנפטר כבעל דין. החליף עשוי להיות מנהל העזבון, היורשים, הנאמנים או כל חליף מתאים אחר. לעניין זה מורה תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי, כי במקרה של פטירת בעל דין:

"רשאי בית המשפט או הרשם להורות – אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר – כי מנהל העזבון או היורשים או הנאמנים או חליף אחר של בעל הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי הדין, או שתומצא להם הודעה בדרך ובצורה שנקבעו להלן ובתנאים שייראו לבית המשפט או לרשם, והוא יתן צו בדבר המשך המשפט כפי שייראה לו".

כיום טרם מונה מנהל עזבון וטרם מונה חליף לתובע לצורך תביעה זו. האפוטרופסות של הגב' אלבק, אף אם חלה לגבי עצם הגשת התביעה, פקעה עם מות התובע (ס' 62 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית")). לפיכך, בשלב זה אין למעשה גורם המוסמך לעמוד בנעלי התובע ולהשמיע עמדתו, ודי היה בטעם זה כדי למנוע את קבלת בקשת המחיקה על הסף.

6. אלא שבנסיבות העניין, כאמור, סבור אני כי דין הבקשה להידחות לגופה. כתב המינוי של גב' אלבק כאפוטרופסית, לפי לשונו, כולל מגבלה שלפיה המינוי הוא "מינוי קבע לגוף ולרכוש לצורך ניהול חשבונות בנק של החסוי בלבד". ברם, כתב המינוי כולל גם הוראה נוספת, תחת הכותרת "הוראות מיוחדות" שלפיה "האפוטרופוס יהיה רשאי לחתום על כל מסמך ו/או בקשה שהיא הדרושים לטיפול בענייניו הרכושיים של החסוי מכל סוג שהוא". בנסיבות העניין, מדובר כאמור בתביעה שנועדה להגן על נכסי התובע, ולהבטיח חובות שנצברו לטענת התובע עקב הפרת הסכם שכירות של נכס שהשכיר לצד ג'. תביעה זו נכללת בגדר הסמכויות שהוקנו לאפוטרופוס לפי כתב המינוי כאמור, הן לפי פרשנות לשונית לנוכח ההוראה המיוחדת המפורשת המתירה לעשות כן, והן בשל פרשנות תכליתית שלפיה המינוי נועד להגן על רכוש התובע ולאפשר לאפוטרופוסים לבצע את הפעולות המתחייבות לעניין זה, ולכן ההוראה המיוחדת האמורה גוברת על ייתר הוראות המינוי. יצוין כי לא התרשמתי כי היה ניסיון להסתיר מבית המשפט או מהצד שכנגד את עובדת היות התובע חסוי ואת עובדת מינויה של הגב' אלבק כאפוטרופסית שלו (למצער לחלק מענייניו הרכושיים) ומדובר בעובדות שהיו ידועות היטב לנתבעת, שהעלתה את אותן טענות בדיוק כבר בשלב ההתנגדות לביצוע השטר.

7. זאת ועוד; בהתאם לתקנה 32(א) לתקנות סדר הדין האזרחי פסול דין רשאי לתבוע לדין "על ידי אפוטרופסו או ידידו הקרוב". מכאן, אף אם תאמר שהגב' אלבק לא היתה בעלת סמכות כאפוטרופוס להגיש תביעה כספית בשם התובע, הרי שכבִּתו, אשר דואגת לש.ה על נכסיו, היא בוודאי בגדר "ידידו הקרוב" של התובע ודי בכך כדי להסמיכה לתבוע בשמו. יפים לעניין זה דברי כב' הנשיא שמגר בע"א 690/79 ניסנקורן נ' ניסנקורן, פ"ד לד(2) 357, 358 [1980] שלפיהם: