תא"מ 34070-12-13 כהן ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'

לפני בקשת המבקש-התובע לזימון 4 עדים, עובדי המשיב בתפקידים שונים, למתן עדות בישיבת ההוכחות בתיק זה.

מדובר בתביעה בסדר דין מהיר בסך 34,000 ₪ בגין מכירת רכב של המבקש במסגרת הליך לגבית חובו כלפי המשיב אשר לטענת המבקש נעשתה תוך רשלנות והפרת חובה חקוקה וגרמה לו נזקים.

במסגרת הליך זה, שהחל בבית הדין לעבודה והועבר לבית משפט זה, הוגש תחילה כתב תביעה ביום 17.12.13 שעילתו מכירת הרכב טרם המועד הקבוע בדין.

בעקבות טענות הרחבת חזית שעלו מפי המשיב ולאחר שהתרתי תיקון כתב התביעה, הוגש ביום 29.11.16 כתב תביעה מתוקן, ולאחר מחיקת מרבית עילות התביעה החדשות אשר נוספו במסגרת תיקון התביעה בשל התיישנותן נותרה עילת תביעה יחידה נוספת, בגין אי השהיית הליך מכירת הרכב על ידי המשיב לאור פעולות שנקטו המבקש או מי מטעמו להסדרת החוב טרם המכירה.

המשיב התנגד לבקשה וטען כי יש להסתפק בתעודת עובד הציבור מטעמו וכי עמדת הפסיקה היא כי תפקידה של תעודת עובד ציבור הוא להחליף עדות, במיוחד לגבי מסמכים ורישומים המתבצעים בגופי השירות הציבורי דבר יום ביומו, מבלי להטריד את עובדי הציבור לבתי המשפט ללא הרף.

ב"כ המשיב הפנה גם אל פסיקה הקובעת כי יש לנקוט זהירות בזימון עובדי ציבור בכירים בשירות הציבורי לעדות חלף הסתפקות בתעודת עובד ציבור.

ב"כ המבקש מנגד טען בענין הזכות החיונית לקיום חקירה נגדית של עד אודות תוכן עדותו ולענין חשיבות עדותם של ארבעת העדים שביקש זימונם.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה אני סבור כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי בלבד.

במקרה זה מדובר על תביעת נזיקין בגין רשלנות נטענת של המשיב כאשר אין ספק כי מתן ההזדמנות לב"כ המבקש-התובע לחקור את העדה מטעם המשיב בחקירה נגדית אודות ליבת המחלוקות בין הצדדים היא כלי חיוני בידיו בנסיון להוכיח את עמדתו ולקעקע את עמדת המשיב, ומטבע הדברים גם כלי משמעותי בידי בית המשפט לבחינת והערכת העדויות, אשר אינני מעלה על דעתי למנוע ואינני סבור כי יש בסיס לכך בפסיקה.

ודוק, בע"א 4810/15 מדינת ישראל – משרד הפנים נ' י. י. ח. מ. השקעות ונכסים בע"מ (11.8.2015), אליה הפנה ב"כ המשיב, עוסק בית המשפט בזימון עדים לישיבת קדם משפט וכאשר המדינה אינה הצד העיקרי להליך, זאת בשוני מהותי מן הנידון דידן עת מדובר בישיבת ההוכחות וכאשר המשיב הוא הנתבע היחיד וכלפיו מועלות טענות הרשלנות הטעונות הכרעה.

מאידך, אין להתעלם מעמדת הפסיקה ומן ההגיון בגישה הקובעת כי אין להטריד ללא הצדקה עובדי ציבור לדיונים בבתי המשפט בעניינים שניתן לברר ללא הטרחתם.

בשים לב לעובדה שהמבקש ביקש לזמן את הגב' רחל בראון, אשר היא שניהלה – לדבריו, אשר המשיב לא חלק עליהם – את המשא ומתן על הסדר התשלומים לשחרור הרכב ואף חתמה על טופס שחרורו, וכן את הגב' רבקה טולדו על העובדות הנזכרות בתעודת עובד הציבור והיא גם הגורם באמצעותו מוגשים המסמכים על פי החריג הקבוע בדין בענין הגשת מסמכי רשות מרשויות המדינה באמצעות תעודת עובד ציבור, כלל לא ברור מה צורך והצדקה יש לזימונם של ה"ה יגאל יוסף ויזהר פסקל.

מידת מעורבותם של ה"ה יוסף ופסקל בעובדות הנידונות בתובענה זו, גם לפי עמדת המבקש, כה מינורית עד כי אין יסוד להנחה כי זימונם בצו לבית המשפט למסירת עדות יתרום מהותית לבירור התובענה והטעון הכרעה בה.

הדברים קל וחומר עת עסקינן בתביעה בסדר דין מהיר, הליך כלפיו נקבעו בתקנות סדרי דין שנועדו לקיצורו והגבלת משאבי המערכת המוקצים לטיפול בו, אשר תובענה זו – בשל מחדלים פרוצדוראליים שונים של המבקש במהלך ניהולה – חרגה מהם זה מכבר במידה ניכרת.

לאור האמור, אני מורה על זימונן לעדות בישיבת ההוכחות של הגב' רבקה טולדו ושל הגב' רחל בראון, הראשונה מטעם המשיב לחקירה נגדית על תוכן תעודת עובד הציבור שהגישה והשניה מטעם המבקש כשעדותה הראשית תמסר בעל פה במהלך הישיבה.

בשים לב להיקף המחלוקות העובדתיות לא תמשך חקירת כל עד/ה בדיון על ידי ב"כ כל בעל דין מעבר ל-20 דקות, ותוך כדי דיון, בשים לב לאופן ניהולה ומידת האפקטיביות שלה לבירור הסוגיה, ייתכן כי אף תקוצר לפחות מכך.

בשים לב לתוצאה אליה הגעתי וכן לרושם הנוצר נוכח מספר העדים שזימונם התבקש והרלוונטיות שלהם לבירור המחלוקת לאשורה, בשים לב להיקפה, אינני עושה צו להוצאות.