תא"מ 33543-11-13 נגם נ' לדרמן ואח'

1.לפניי בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון מיום 15.7.14. לטענת המבקש לא בא זכרן של הערות בית המשפט במהלך הדיון בפרוטוקול באופן שלדידו, הפרוטוקול אינו משקף נכונה את הלך הדברים. לטענתו, ביקש לדחות מועד הדיון על מנת לתרגם לבית המשפט את הקבלה שהוגשה באיחור וללא תירגום. המבקש מסביר, כי למיטב הבנתו הלך הרוח היה כי האחריות להתרחשות התאונה מוטלת על הנתבע ללא עוררין וכי המחלוקת היחידה הייתה לגבי שיעור הנזק. כמו כן, לשיטתו בית המשפט העיר הערות לעניין שיעור הנזקים ועל טעותו של עו"ד האני טנוס בכך שלא הגיש את הקבלה במועד.

2. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם הבקשה לתיקון פרוטוקול נולדה באיחור רב למעלה מחודשיים לאחר מועד הדיון ולאחר שהתקבל פסק הדין ונוכח אי השלמת התובע עם תוצאותיו. לשיטתם במסגרת הדיון בית משפט לא שיקף את עמדתו לגופן של טענות, אלא, העיר לכל היותר הערות באשר לסיכויים ולסיכונים של כל צד. לטענת המשיבים המבקש מנסה בבקשה זו להאיר את ההערות העוסקות בסיכויים ולא את ההערות שעניינן סיכונים, זאת, על מנת לבסס לו עילת ערעור.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה שוכנעתי כי יש לדחותה. להלן נימוקיי.

בהתאם להוראות סעיף 68א(א) בחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, ינוהל בדיון פרוטוקול שישקף את הנאמר בו. יוטעם, גם המחוקק בתיקון מס' 51 מיום 14.7.08, לא התכוון שיש לרשום ולתעד את כל הנעשה באולם בית המשפט במהלך הדיון אלא הרישום צריך אך לשקף את מהלך הדיון. בית המשפט אינו חייב, איפוא, לרשום בפרוטוקול כל מילה היוצאת מפי בעלי הדין או באי כוחם או מפי בית המשפט עצמו ודי בכך שהפרוטוקול ישקף מהלך הדיון, עדויות, טיעונים והתרחשויות [ראו ד"ר י' זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (אמינון מהד' שביעית בעריכת ש' לוין, 1995) סע' 416, עמ' 514; א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", שם, עמ' 252, סימן ז'; ע"א 579/90 רוזין נ' בן נון פ"ד מו(3), 738, 747 וכן דברי הסבר להצעת תיקון מס' 51 הנ"ל]. בנוסף, הלכה פסוקה היא, כי מלאכת בירור המשפט לעולם נתונה היא בידיו של השופט. הוא המופקד על ההליך השיפוטי ועל תקינותם של הדיונים המשפטיים. אחריות בלעדית זו מוצאת בטויה גם בשליטה המלאה שמקיים השופט בכל ההליכים המתקיימים באולם בית המשפט. בתוך אלה – חקירת העדים, רישום דבריהם ודברי עורך הדין וטענותיהם, לרבות הקביעה מה מתוך אותם דברים יירשם ומה לא ירשם, כמו גם יתר האירועים המתרחשים באותה עת ובאותו מקום.

4.לענייננו, אין ספק, כי עסקינן בבקשה כללית וסתמית שאין מאחוריה דבר מלבד מבוקשו של המבקש לבסס עילת ערעור. זאת ניתן ללמוד מעיתוי הגשת הבקשה ומתוכן הדברים. ברי אף, כי לנוכח חלוף המועד לא ניתן לבחון אל נכון טענות המבקש. בהקשר זה, מקובלת עלי אף טענת המשיבים, כי הערות כלליות של בית משפט באשר לסיכויים ולסיכונים של כל צד אין בהם משום הבעת עמדה מוקדמת של בית משפט. כמו כן, העלאת טענות באשר למחדלי המבקש בהצגת אסמכתאות לגבי שיעור הנזקים אינה מלמדת על היעדר יריבות אף בשאלת האחריות.

5.הבקשה, איפוא, נדחית. המבקש יישא בהוצאות הבקשה בסך 650 ₪.