כלל חברה לביטוח בע"מ נ' חן ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 30.4.2013 בנתיבות. התובעת טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 10,789 ₪, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך ושכר שמאי.

2.אין חולק כי התאונה ארעה במתחם חניה פתוח, עת יצאה הנתבעת 1 ממקום חניה, בנסיעה קדימה, אגב הטיה קלה שמאלה, והפינה הימנית קדמית שלה התחככה בדופן ימין של רכב התובעת, לאורך שתי הדלתות. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. נהגת התובעת טוענת, כי נסעה כדרכה במתחם החניה, כשהבחינה ברגע האחרון ברכב הנתבעות יוצא ממקום החניה שלו, והאיצה כדי לנסות ולחמוק מפגיעה, אולם לשווא.

4.הנתבעת 1 טוענת, כי החלה ביציאה, הבחינה ברכב התובעת מגיע במהירות רבה, עצרה, ורכב הנתבעות חלף על פניה, תוך התחככות בפינת הרכב, עד שלבסוף נעצר. יוער, כי בגרסתה הרבתה הנתבעת 1 לנקוט בדרך הגוזמה באמדן מרחקים (כך, טענה בתחילה שהבחינה ברכב התובעת ממרחק מספר מאות מטרים, הגם שאין חולק כי התאונה היתה בסמוך יחסית לכניסה לחניון, שכל אורכו אינו יותר מאשר כמאה מטר (זאת לפי אמדן גס על פי תמונות שצולמו במקום); או שהרכב המשיך כ-150 מ' עד שהצליח לעצור).

5.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, וראיתי את תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, אני מעדיף באופן כללי את גרסת נהגת התובעת, וזאת בין היתר בשל מיקום הנזק (העדר נזק בחזית הרכב מלמד, בסבירות גבוהה, על תנועה של רכב הנתבעות לעבר רכב התובעת בעת הפגיעה), ובשל הנטיה להגזמה בהעברת הנתונים שנועדו להדגיש את גרסתה, כמפורט לעיל.

6.עם זאת, לא ניתן לפטור את נהגת התובעת לגמרי מאחריות חלקית להרחשות התאונה, שכן אורך הפגיעה על שתי הדלתות, כמו גם עדותה-שלה, מלמדים על נהיגה מהירה מדי (ואיני מקבל את הגרסה, כי האיצה כדי להימנע מפגיעה – אשר אינה מתיישבת היטב עם העובדה שהנזק מתחיל במיקום קדמי-יחסית על הדופן, ועם זמן התגובה הסביר), וכנראה גם קרובה מדי למכוניות החונות (קירבה שכשלעצמה מחייבת נסיעה איטית יותר מתוך מתחם חניה).

7.משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם שתי הנהגות, ביחס אחריות של 85:15 לחובת הנתבעת 1.

8.לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סך של 9,171 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 379 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום. כן אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת את שכר העדה בסך 550 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,609 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"ז, 02 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.