תא"מ 32952-10-15 שמוליק מוניות בע"מ נ' קרדן רכב בע"מ

בפניי תביעת התובעת בהליך של סדר דין מהיר, על נזקים שנגרמו לרכבה, בשל פגיעה של רכב הנתבעת.

בתיק מקביל שהתנהל בין הצדדים הוכרעה חלוקת האחריות שבין הצדדים. המחלוקת נותרה באשר ל- 2 מרכיבי תביעה: פיצוי בגין ימי עמידה ופיצוי בגין ניכוי בלאי, אם יש לכלול אותם במסגרת רכיבי הנזק לפיצוי.

דיון ומסקנות:

ימי עמידה – משמדובר בנזק שלכאורה כבר התממש, מאחר שהנזק ברכב התובעת תוקן, הרי שיש להוכיח רכיב נזק זה בראיות ממשיות ולא ניתן עוד להסתפק בהערכת השמאי. לא הובאה כל ראייה להפסד בפועל של הכנסה בשל הצורך בתיקונו של הרכב. יש איפוא לדחות רכיב זה של הנזק.

ניכוי בלאי – מדובר בתביעת הפסדים. אין מחלוקת כי לאור סוג רכב התובעת (מונית) הוא אינו מבוטח בפוליסה תקנית וכי חברת הביטוח המבטחת את התובעת הפחיתה מהפיצוי רכיב של "ניכוי בלאי".

ניכוי בלאי בידי חברת הביטוח נעשה לכאורה מקום בו תוקנה המונית בחלפים מקוריים חדשים ולא בחלפים משומשים. אין מחלוקת בין הצדדים שחברת הביטוח המבטחת היתה רשאית לעשות כן על-פי תנאי הפוליסה.

מאחר שחברת הביטוח של המונית הפחיתה סכום מסויים מגובה הפיצוי על-פי תנאי הפוליסה, וזאת למרות שאותו סכום שולם לכאורה למוסך, הרי שלכאורה צריך המזיק לפצות את הניזוק גם בגין סכום זה.

ואולם, לדעתי חובתו של המזיק לשאת בפיצוי הניזוק בגין רכיב "ניכוי בלאי" הוא רק אם מלכתחילה היה הניזוק זכאי לתקן את רכבו בחלפים מקוריים. במקרה כזה, אכן הוציא בפועל את הסכום וקיבל מאת חברת הביטוח שלו סכום מופחת, כך שאין מקום שהמזיק לא יישא באותה הפחתה, שהיא בבחינת הפסד נוסף לניזוק הספציפי.

ואבהיר.