תא"מ 32582-02-15 ברנס נ' לוריא ואח'

זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים. התאונה אירעה ביום 21.5.2014 ברעננה. אין מחלוקת בין הצדדים, כי שני כלי הרכב – זה של התובע וזה של הנתבעת – נסעו בשני נתיבים מקבילים, רכב התובע, נהוג בידי גב' קרן חפץ, בנתיב הימני ורכב הנתבעת 1, נהוג בידיה, בנתיב השמאלי. אין גם מחלוקת, שהפגיעה אירעה אגב פניה ימינה.

הצדדים חלוקים בשאלה היכן בדיוק אירעה התאונה: לטענת התובעת, אירעה התאונה על רחוב אחוזה, ואילו לטענת הנתבעת – ברחוב אליעזר יפה. לשאלה זו חשיבות ניכרת, שכן ברחוב אחוזה רק נתיב אחד מבין השניים מתיר פניה ימינה, בעוד הנתיב השמאלי מיועד לנסיעה ישר בלבד, ואילו מרחוב אליעזר יפה פונים שני הנתיבים ימינה לתוך רחוב אחוזה.

לאחר ששמעתי את העדויות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות, וזאת משני טעמים עיקריים.

הטעם האחד נעוץ בעובדה שבכתב התביעה וגם בהודעה לחברת הביטוח אין כל פרטים על מקום התרחשות התאונה. על כן, לא יכלו הנתבעים לדעת כי גרסתם לעניין זה שנויה במחלוקת, ולא יכלו להביא ראיות מתאימות. הנטל להוכחת עילת התביעה, על כל רכיביה העובדתיים, מוטלת על התובעת, ומשלא פירטה בכתב התביעה את המיקום הגיאוגרפי של התרחשות התאונה – יש לקבוע, כי לא הוכיחה רכיב מהותי בתביעתה. בהעדר ראיות פרט לגרסת הנהגת מטעם התובע – שהיא גורם המעוניין בתוצאות ההליך – ומאחר שגרסתה לעניין מקום התאונה היא בבחינת עדות כבושה (שהרי היא לא הובאה במועד המתאים, קרי – בכתב התביעה, או אף קודם – בטופס ההודעה לחברת הביטוח), אני מעדיף את עדותה של הנתבעת 1, שלפיה אירעה התאונה ברחוב אליעזר יפה, שבו מותרת פנייה ימינה משני הנתיבים.

בנסיבות אלה, הופכת גרסתה של הנתבעת 1 – שלפיה אגב פנייה ימינה סטתה נהגת רכב התובע לנתיבה של הנתבעת 1 ופגעה ברכבה מאחור – משתלב טוב יותר עם תמונות הנזק בכלי הרכב, ואני מקבל את הגרסה העובדתית של הנתבעת 1.

הטעם האחר המביא אותי לדחיית התביעה נובע ממועד בדיקת הרכב ידי שמאי מטעם התובע. התאונה אירעה, כאמור, ב-21.5.2014. השמאי מטעם התובע בדק את הרכב רק ביום 25.11.2014 – חצי שנה לאחר מכן. לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת לפער ניכר זה בין התאונה ובין מועד הבדיקה, ולאור זאת, לא ניתן לקבוע, כי הנזק שהעריך השמאי הוא תוצאה של התאונה נושא ההליך שלפניי.

מן הטעמים שלעיל, התביעה נדחית במלואה. התובע יישא בשכ"ט ב"כ הנתבעים בסך 1,500 ₪ וכן בהוצאותיה של הנתבעת 1 בסך 500 ₪. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ב כסלו תשע"ו, 24 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.