תא"מ 3242-01-14 חי - ארם מכירות והפצה בע"מ נ' ח'טיב

לפניי תובענה שטרית במסגרתה מבקשת התובעת להיפרע מאת הנתבע בגין 6 המחאות המשוכות מחשבונו של הנתבע בבנק הדואר. ראשיתה של התובענה בבקשה לביצוע השטרות שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בתיק מס' 08-25061-13-0. לבקשה זו הוגשה התנגדות לביצוע שטר, שנדונה על ידי וההתנגדות התקבלה.

טענות הצדדים

1.התובעת טוענת בתצהיר העדות הראשית שהגישה כי היא אוחזת בשיקים נשוא התביעה אשר לא כובדו. לטענתה הינה צד שלישי לשיקים, אותם קיבלה ממר מדיין חמדאן, והיא זו שפועלת לגבייתם.

התובעת טוענת כי המדובר בשיקים סחירים לכל דבר ועניין, ועל כן הסכימה לקבל אותם לידיה בתמורה ובתום לב.

2.הנתבע טוען כי, דין התביעה להידחות עקב כשלון תמורה מלא והיות והתובעת אינה אוחזת כשורה.

לטענתו, השיקים נשוא ההתנגדות זו נמסרו למר מדיין חמדאן , כאשר במסגרת התחשבנות בינם לאחר חילול השטרות נשוא תיק ההוצל"פ , התברר כי אותו מדיין חמדאן חב לנתבע סכום של כ- 100 אלף ₪. על כן התחייב מר חמדאן להחזיר את השיקים לנתבע וכן לסגור את החשבון והכרטסות שניהלו הנתבע ומר חמדאן, התחייבות שהופרה על ידו.

3.טענה נוספת שמעלה הנתבע היא שהתובעת זייפה את השיקים כאשר הטביעה את החותמת שלה על גבי השיקים לאחר חילולם.

דיון

4.לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית התקיימה ביום 1.11.15 ישיבת הוכחות בפניי והצדדים סיכומו טענותיהם בעל פה בסיומה. לאחר שמיעת חקירתם הנגדית של העדים והתרשמותי הבלתי אמצעית מהם וסיכומיהם של ב"כ הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

5.התובענה שלפניי הינה תביעה שטרית. על פי סעיף 29(א) לפקודת השטרות (נוסח חדש) ועל פי ההלכה, חזקה כי מי שחתימתו מצויה על שטר נעשה צד לו בעד ערך ומי שמבקש לטעון טענה לכישלון תמורה כנגד עסקת היסוד, שהינה טענת הגנה מוכרת כנגד שטר, נושא בנטל ההוכחה לכך.

פועלה היוצא של חזקת התמורה הלכאורית שנקבעה בסעיף הנ"ל, הינו היפוך נטל ההוכחה לגבי התמורה שניתנה בעד השיק, או לגבי העדרה, ועל הנתבע על פי השיק, מוטל נטל השכנוע בעניין זה:

"לפי סעיף 29.(א) לפקודה ... נטל ההוכחה רובץ על הנתבע הטוען להעדר תמורה או לכשלונה. בתביעה חוזית רגילה הכלל הוא, כי "המוציא מחברו עליו הראיה", ואילו בתביעה על פי שטר הנתבע נחשב כמוציא מחברו ועליו נטל הראיה. בשל החזקה, מי שתובע על פי עילה שטרית אינו צריך להזכיר בכתב התביעה את מתן התמורה ... על הנתבע יהיה להוכיח ... כי באותה עסקה ניתן השטר ללא תמורה או שזו נכשלה לאחר מכן".

(שלום לרנר, דיני שטרות. מהדורה שנייה, התשס"ז- 2007, ע' 222).