תא"מ 32348-05-15 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' נחימוב ואח'

במאי 2015 הגישה התובעת את התביעה בתיק שבנדון, ובה נטען כי על הנתבעים לשפותה בגין תשלומים שביצעה למבוטחתה בקשר לנזקים שנגרמו בתאונת דרכים מינואר 2012.

הנתבעים טענו כי בגין תאונה זו הוגשה תביעה בתא"מ 1524-06-12 ובאותו הליך הגישה התובעת תביעה שכנגד על אותו סכום ממש. לאחר שעד התובעת לא התייצב לשני דיונים בהליך הקודם הסכימו הצדדים כי ינתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ולפיה התקבלה התביעה במלואה ונדחתה התביעה שכנגד שהגישה התובעת. לעמדת הנתבעים, על אף האמור, נרשם בפרוטוקול כי התביעה שכנגד תימחק.

הנתבעים מציינים כי התובעת שילמה את חיובה על פי פסק הדין שניתן בהליך הקודם וכי היא מנועה מלהגיש תביעה זו בשנית.

בדיון שנועד להתקיים לפני ביום 30.5.16 לא התייצב עד התובעת פעם נוספת וב"כ התובעת עתר לדחות הדיון ולזמן העד בצו הבאה. לעמדתו, משהסתיים ההליך הקודם בפשרה ללא כל ממצא פוזיטיבי, הרי שמעולם לא נשמעו בבית המשפט העובדות ואין כל מניעה לנהל את ההליך במסגרת תביעה זו – שכן הצדדים אינם מושתקים מלהעלות טענותיהם בפני בית המשפט בנסיבות אלו.

ב"כ הנתבעים טענה, מנגד, שאין לדחות את הדיון. לעמדתה, זו הפעם השלישית (פעמיים בהליך הקודם ופעם בהליך זה) בה לא מתייצב עד התביעה. משהסתיים ההליך הקודם בפשרה (שאת סכומה שילמה התובעת, כאמור) הרי שמטעמי שכל ישר, מדיניות משפטית והשתק פלוגתא אין להתיר את ניהול התביעה בשנית.

כפי שצוין ברע"א 1170/08, אליו הפנו הנתבעים, "תנאי להתקיימות השתק פלוגתא הוא שההכרעה היתה מבוססת על "ממצא 'חיובי', להבדיל מממצא של 'חוסר הוכחה'" (ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561 (1968)), וכי לצד שנגדו מועלית טענת השתק פלוגתא "היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא" (ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד(1) 642 (2000))." (פסק דינו של כב' הש' ריבלין).

במקרה דנן אכן, בהליך הקודם, כטענת התובעת לא נקבע ממצא פוזיטיבי והצדדים אף הודיעו לבית המשפט כי הסכם הפשרה הוא מבלי להודות באחריות או בטענה מטענות הצד שכנגד.

יחד עם זאת, אין לקבל את הטענה שלתובעת לא היה יומה בבית המשפט. התובעת היתה מיוצגת בהליך הקודם והתקיימו בו שני דיונים (לשניהם, כאמור, לא התייצב העד מטעמה).

סבורני כי בנסיבות אלו, נוכח עקרון סופיות הדיון מכוחו נקבע כלל השתק הפלוגתא, ניתן לקבוע כי אכן מתקיים כלל זה. אין מחלוקת שעסקינן באותה פלוגתא שבעטיה הוגשו התביעה והתביעה שכנגד בהליך הקודם; התקיים דיון בהליך הקודם והתובעת היתה מיוצגת בו וניתן לה יומה בבית המשפט; וההתדיינות הסתיימה בהכרעה (בפשרה) שהיתה חיונית לפסק הדין שניתן.

ר', גם, עא 1545/08 אברהם מוסקונה ואח' נ' סולל בונה בע"מ; 4.3.10, שם דחה בית המשפט העליון תביעה מחמת השתק עילה והשתק פלוגתא לנוכח הסדר פשרה שנחתם בין הצדדים ושקיבל תוקף של פסק דין.

משכך, וכאשר העד מטעם התובעת אף הביע דעתו פעם נוספת על חוסר העניין שלו לשתף עם התובעת פעולה ולהתייצב לדיון – כשלא התייצב לדיון נוסף, לא מצאתי להורות על דחיית הדיון למועד חלופי ואני מורה על דחיית התביעה.

התובעת תישא בהוצאות ההליך בסך 2,500 ₪.