תא"מ 31214-01-17 ש. שלמה רכב בע"מ נ' לוי ואח'

בפניי תביעה שעניינה נזקי רכב מספר רישוי 14-514-37 (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 27.6.2016 בה מעורב רכב מספר רישוי 39-302-78 (להלן: "רכב הנתבעות").

גדר המחלוקת הוא בשאלת נסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת ביניהם, על דרך הפשרה ומכוח סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכב הגעתי לכלל דעה לדחות את התביעה.

מהעדויות והראיות עולה כי התאונה בין כלי הרכב מתרחשת במהלך חנייה של רכב התובעת משמאל לנתיב הנסיעה, ונסיעת רכב התובעת בנתיב הנסיעה, כאשר רכב התובעת נמצא בתוך מתחם החנייה ובולט מעט כדי חלקו הימני לנתיב הנסיעה. קיימת מחלוקת בשאלה האם רכב התובעת היה בעצירה בעת התאונה (כגרסת נהג רכב התובעת) או שמא רכב התובעת החל בנסיעה קדימה על מנת להתיישר (כגרסת נהגת רכב הנתבעות). במחלוקת זו ראיתי להעדיף את גרסת נהגת רכב הנתבעים. בטופס ההודעה מטעם התובעת אין טענה להיות רכב התובעת בעצירה, ואף נמסר כי התאונה מתרחשת "תוך כדי ניסיון חנייה". נהג רכב התובעת לא טען כי רכב הנתבעות סטה ומוקדי הנזק בכלי הרכב (פגוש קדמי צד ימין ברכב התובעת וצד שמאל אחורי ברכב הנתבעות) תומך במסקנה כי רכב התובעת החל בנסיעה כשרכב הנתבעות כבר חלף עם מרבית חלקו את רכב התובעת, ובהטלת מלוא האחריות לתאונה על נהג רכב התובעת.

לא ראיתי לגרוע ממסקנה זו הגם שנהגת רכב הנתבעות לא ראתה את מהלך נסיעת רכב התובעת, בהיות מסקנה זו מתבקשת ממכלול הנסיבות לעיל וכן לא ראיתי להטיל אחריות על נהגת רכב הנתבעות בשל כך שלא המתינה להשלמת תהליך החנייה של רכב התובעת, בנסיבות בהן העידו שני הנהגים כי נהגת רכב הנתבעות נעצרה על מנת לאפשר לנהג רכב התובעת לבצע את מהלך החנייה, ושוכנעתי כי רכב התובעת היה בתוך מתחם החנייה כשרכב הנתבעות החל בנסיעה, ורכב התובעת החל בנסיעה כאשר מרבית רכב הנתבעות חלף את רכב התובעת.

התביעה נדחית.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ח, 05 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.