תא"מ 30833-09-15 מרנקוב ואח' נ' שמעוני ואח'

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, לרבות בהודעה שמסרה התובעת 1, בתמונות הנזק של שני הרכבים המעורבים ולאחר ששמעתי את העדויות של הנהגים המעורבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

התובעת 1 העידה כי נסעה בכביש 57, בנתיב השמאלי ולפתע רכב הנתבעת שנסע מימינה, סטה לכיוון שלה ופגע ברכבה בחלק הקדמי ימני.

הנתבע שאינו מיוצג לא חקר בחקירה נגדית את התובעת 1.

מנגד, העיד הנתבע כי הוא יצא מכפר יונה, פנה ימינה והמשיך ישר. הוא נסע בעקבות רכב. רכב זה בלם, ומיד לאחר מכן התנגשה בו התובעת 1 מאחור.

הנתבע העיד כי הוא ראה את התובעת 1 נוסעת במהירות ומתנגשת בו.

רכבו של הנתבע נפגע בהתאם לתמונות שצורפו – בפינה שמאלית אחורית.

הנתבע עמד על כך, במהלך חקירתו הנגדית, כי הוא עצר על מנת להימנע מפגיעה ברכב שלפניו, ובסמוך לכך הוא נפגע מאחור ע"י התובעת 1.

הנתבע טען בעדותו כי כל העת הוא נסע אך ורק בנתיב הימני, וכי הוא נפגע בהיותו בנתיב הימני (עמוד 3 שורות 14-15 ובעוד מקומות). הנתבע שלל את האפשרות כי בעקבות העצירה של הרכב שלפניו, הוא סטה לנתיב השמאלי ושם אירעה התאונה (שם, שורות 26-28).

באשר לאפשרות כי הוא נסע בתחילה בנתיב השתלבות ורק לאחר מכן הגיע לנתיב הימני, אמר הנתבע "לא דילגתי, אלא המשכתי ישר והרכב שהייתי מאחוריו בלם, ואז היא פגעה בי" (שם, שורה 22).

דיון

אני מקבל את עדותו של הנתבע ככזו שמשקפת את ההתרחשות שארעה בפועל, הנתבע עמד על כל פרטי עדותו גם במהלך החקירה הנגדית, ועדותו לפיכך לא נסתרה במהלך החקירה הנגדית שעבר.

הנתבע נפגע בחלקו האחורי של רכבו, ואני קובע כי הפגיעה הייתה בעודו בנתיב הימני. מכאן יש לקבוע את אחריות התובעת 1 לאירוע התאונה.

תמונות הנזק של שני הרכבים תומכים בעדותו של הנתבע.