תא"מ 29898-06-15 שחל נ' גרליץ

 הנתבע: בעצמו

פנסיונר הפועל מזה שנים בהתנדבות לשימור מבנים ומתקנים בעלי חשיבות היסטורית, גורס כי חברה עירונית האמורה לסברתו לדאוג להנצחה נאותה של מתקן היסטורי אינה מבצעת את תפקידה. הוא הוא שולח הודעות בדואר אלקטרוני בתפוצה רחבה, אחדות מיועדות ליו"ר הדירקטוריון, על אחרת היו"ר מכותב. הציע מנכ"ל החברה ליו"ר: התעלם מן האיש המטריד. התריס הפנסיונר מנגד ודחק ביו"ר: "אני מזמין אותך לתבוע אותי". בחר היו"ר: לתבוע. עילותיו הנטענות מגוונות – לשון הרע, פגיעה בפרטיות, ספאם, הטרדה. ברם גם אם ניתן היה להבין ללבו, בסיס משפטי לתביעתו אין, גם לא צורך בתביעה במתכונתה זו, שאין אלא להצר על כי נתבררה אמש עד תומה.

רקע

1.הנתבע, בן 75 שנים, שימש בעברו מהנדס ראשי בבית החולים בתל-השומר, שם למד לדבריו ביורוקרטיה מהי וכיצד מתגברים עליה לסברתו: בנחישות. מזה עשרים שנה, כך הוא טוען (ואין חולק) הוא פועל, בהתנדבות, לשימור מבנים בעלי חשיבות לעם ולמדינה. בין היתר הוא מונה את פעילותו לשחזור המנוף ההיסטורי על שובר הגלים בנמל תל-אביב, שם השקיע מכספו הפרטי כשליש מעלויות השחזור, שימור בית הבד הטמפלרי בשרונה, רכישת מפעל היסטורי בגליל לשם הפעלתו כאתר מורשת, שיפוץ מטוס היסטורי של חברת ארקיע, ועוד. הבהיר הנתבע: "לי יש אינטרס אחד, והוא לקדם את הציונות". מובן כי אין הדברים מובאים כאן בבחינת סקירת מעלותיו של הנתבע כי אם כרקע למאבקו הנוכחי, הנחוץ להבנת תביעות שעניינן בלשון הרע.

2.וזו משימתו המרכזית הנוכחית של הנתבע: חברת אחוזות החוף בע"מ, חברה עירונית האמונה על פרוייקטי בניה בתל אביב, הייתה מעורבת בפרויקט רחב היקף של בניית מתחם "שרונה". בשטח שנבנה מוצבת הייתה עשרות בשנים אנטנה ששימשה את "המוסד" בימיו המוקדמים לשם קבלת תשדורות מן הניכר, והיא כונתה "אנטנת המרגלים". בגדרי הפרויקט הייתה האנטנה על ספה של פירוקה ומכירתה לגרוטאות, מתאר הנתבע. הוא מגולל בכתב הגנתו ובעדותו כיצד נזדעק ופעל עם מתנדבים אחרים להעתקת האנטנה למקום סמוך לשם שימורה, בהיותה השריד היחיד לישיבת "המוסד" בקריה. הדבר הצריך שיתוף פעולה עם "אחוזות החוף" שלדעת הנתבע היה בלתי הולם. הנתבע ואחרים השלימו את הפרויקט. הם ביקשו להציב שלט שיציין את עברה של האנטנה ויכבד את מנציחיה. "אחוזות החוף" חלקה עליהם. הנתבע ומרעיו ערכו טקס להנצחת האנטנה והקימו שלט באופן עצמאי. "אחוזות החוף", כך טוען הנתבע, פירקו חיש מהר את השלט והעלימו אותו. בחמש השנים האחרונות משקיע הנתבע את עתותיו בפעולה מול אחוזות החוף להצבת שלט הולם תחתיו.

ועוד "משימה" אחת עולה מן התכתובות שבתיק: חיבור מרכז המבקרים במתחם שרונה לרשת החשמל, אף על כך עמל הנתבע, ואף כאן אינו שבע רצון מפעולתה של אחוזות החוף בענין.

3.הנתבע, לשם קידום משימותיו, שולח הודעות בדואר אלקטרוני לכמות גדולה במיוחד של גורמים, והמכונה במחוזותינו "תפוצת נאט"ו". מי שהוא גורס כי יוכל לסייע לו, דומה, זוכה להכללתו בתכתובת. לשונו, יצוין מיד, נחושה (וטוען התובע: גולשת כדי לשון הרע). כאן מחל עניינו של התובע.

4.התובע, עורך דין במקצועו, רב זכויות אף הוא. הוא מתנדב אף הוא במגוון מיזמים וגופים, ובהם כיו"ר דירקטוריון תיאטרון "הקאמרי" וכחבר הוועד המנהל של הקרן לפיתוח תל אביב. הוא שימש עד לאחרונה (מועד מדויק לא צוין), אף זאת בהתנדבות, כיו"ר דירקטוריון חברת אחוזות החוף, החברה שאותה עמל הנתבע לשכנע להציב שלט חדש והולם, כמו גם לדאוג לחיבור מרכז המבקרים בשרונה לרשת החשמל. בתפקידו זה, "זכה" התובע לקבלת חלק מן ההודעות ששלח הנתבע בדואר אלקטרוני, חלקן מופנות אליו בהיותו יו"ר אחוזות החוף, חלקן כנמען נוסף להתכתבות הנוגעות לטרוניות הנתבע באשר לפעילותיה. הודעות אלה מגדיר התובע כ"איומים" ו"השתלחויות חסרת רסן בתובע". נקדים ונאמר: לא היא.

5.כתב התביעה, שאינו מצטיין למגינת הלב בסדר וצרופותיו נערמו בבליל, כולל מספר מכתבים ששלח הנתבע לתובע כנמען עיקרי. התובע טוען כיום כי מדובר במאות הודעות, בפועל ניתן לזהות אך ארבע הודעות שנשלחו לתובע (אמנם ארוכות ומרובות צרופות), על פני כשבועיים ומחצה, בקיץ 2014. עיקר תכליתם טרוניה על כי אחוזות החוף אינה פועלת להצבת השלט, והשגה על דרך התנהלותו של מנכ"ל החברה ועובדים נוספים בחברה. שניים מן המכתבים הם פניות לתובע, שניים – צירוף התכתבויות קודמות. בנוסף מוען התובע באותה תקופה לכארבעה מכתבים מאותה תקופה המופנים לאחרים ועניינם בהתקנת חשמל במרכז המבקרים בשרונה. לאחר אלה באה פניה של התובע מיום 10.8.14 לנתבע, בדוא"ל, על מנת שיימנע מלפנות אליו, תוך ש"התראה נוספת לא תשלח". הנתבע השיב לתובע – עם העתקים לאחרים – כי הוא מזמין אותו לתבוע אותו. עם זאת, פניות נוספות של הנתבע לתובע לא באו, גם לא תביעה. ביום 23.12.14 ולאחר מכן בימים 10.6.15 ו-13.6.15 מוען שוב התובע לפניות של הנתבע לאחרים. שתי ההודעות האחרונות, שבאו עד כמה שניתן להבין לאחר עזיבתו את תפקידו כיו"ר ואף מוענו לתיבת הדואר שלו במשרד עורכי הדין בניהולו, הביאו את התובע שלא להדגים עוד סבלנות, הגדרתו, אלא להגיש את התביעה ולמנוע מן הנתבע את המשך פניותיו.

6.התביעה הוגשה בסמוך לאחר צירוף התובע כמכותב לשתי ההודעות האחרונות, בחודש יוני 2015. מהות אותה תביעה, המחזיקה שלושה עמודים: "לשון הרע / כספית / פגיעה בפרטיות / הטרדה / הפרת חוק התקשורת", כך נאמר בראשיתה. התובע מלין על כי הנתבע שולח לו ולשלל אנשים זה זמן "מיילים ארוכים, מייגעים ורווי השמצות". הוא עומד בפרט על עשרה ציטוטים מתוך ההודעות, הפוגעות בתובע, ואלו הן:

א."יו"ר אחוזות החוף העו"ד עופר שחל כתב לי: שאם אמשיך להטריד לקבל חזרה את השלט שפורק הוא יתבע אותי ב-100,000 ₪!"