תא"מ 29638-09-13 בטון נטלי,חברה לייצור ואספקת בטונים בע"מ נ' נגאר

התובעת הגישה תביעה כספית לחיוב הנתבע בתשלום חוב בגין בטון שהזמין אצלה וסופק לו בשנת 2007.

הנתבע בתורו הכחיש ביצוע העסקה עם התובעת ובעקבות כך התיק נקבע לשמיעת ראיות.

מטעם התביעה העיד מנהל התובעת, מר פהים נג'אר, ומטעם ההגנה העיד הנתבע בעצמו.

מגרסת מנהל התובעת בתצהיר עדותו הראשית ובחקירתו לפניי עולה, כי במהלך חודש 06/2007 התקשר אליו הנתבע והזמין טלפונית מהתובעת 16 קוב בטון מסוג מסוים. ואכן, בהתאם לזמנה הבטון סופק לבית הוריו של הנתבע באמצעות שני מערבלים של התובעת, שם התגורר הנתבע באותה תקופה. שירות זה כלל אספקה בעזרת 'מייקו', שהינה משאבת בטון עם צינורות אשר מעבירה את הבטון למקום היציקה באמצעות צינורות.

מנהל התובעת הוסיף, כי לא החתים את הנתבע על מסמכי הזמנה או הסכם בכתב לנוכח ההיכרות הקודמת עמו והקרבה המשפחתית בינו לבין הוריו. ואולם, הנתבע או מי מטעמו חתמו על תעודות המשלוח בעת אספקת הבטון ולאחר מכן הונפקה חשבונית מס כדין על שמו. על אף האמור, וחרף הזמן שחלף מאז ביצוע העסקה, הנתבע לא שילם את חובו לתובעת, שעומד בערכי קרן על 9,494 ₪ כולל מע"מ.

לעומת זאת, הנתבע הכחיש כי ביצע עסקה כלשהי עם התובעת. לגרסתו, הוא לא הזמין בטון ולא קבל בטון, ואילו החתימות המתנוססות על תעודות המשלוח אינן חתימותיו.

הנתבע הוסיף, כי בשנת 2010 הוא בנה בית משלו והזמין בטון מגורמים אחרים ואף צירף מסמכים המעידים על כך.

לאחר ששמעתי את העדויות ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי לדחות את התביעה, וזאת משום שהתובעת לא עמדה בנטל השכנוע ובנטל הבאת הראיות המוטל עליה מכוח הכלל 'המוציא מחברו עליו הראיה'.

אפתח בכך כי לעדותו של מנהל התובעת לא היה כל יתרון על עדותו של הנתבע בכל הקשור למהימנות הדברים ואמינותם.