תא"מ 29558-12-14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' חראנבה ואח'

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 16.08.2013, בין כלי רכב מ"ר 77-802-61 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 62-753-18 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא המחלוקת היא לעניין האחריות לתאונה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוגשו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא גבולות וללא הנמקה, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת, על פני גרסתו ל שנהג רכב הנתבעים אשר לא התיישבה עם מוקד הנזק ברכב התובעת.

על פי תמונות הנזק ברכב התובעת (ת/2) ניתן לראות באופן ברור מאוד כי מוקד הנזק ברכב התובעת הוא בחלק האחורי וכי ישנה מעיכה במרכז החלק האחורי. מוקד נזק שכזה מעיד היטב כי רכב הנתבעים פגע ברכב התובעת כאשר רכב התובעת היה לפני רכב הנתבעים, וכאשר החלק האחורי של רכב התובעת היה מקביל לחזית רכב הנתבעים.

איני מקבל את טענתו של נהג רכב הנתבעים, לפיה התאונה ארעה בנסיבות שנהג רכב התובעת התפרץ לצומת מבלי לתת זכות קדימה. אם הייתה נכונה טענה זו של נהג רכב הנתבעים, הרי שהייתי מצפה לראות נזק בדופן רכב התובעת או באחת מפינות הרכב. מקום שרכב הנתבעים פגע במרכז החלק האחורי של רכב התובעת, הדבר מלמד כי על נהג רכב הנתבעים היה להספיק לבלום את רכבו טרם הפגיעה, ומקום שלא עשה כן הרי הוא לא שמר מרחק מרכב התובעת.