תא"מ 29499-03-13 כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

לפני תביעה ותביעה שכנגד לפיצוי הצדדים בגין נזקים שנגרמו לרכביהם עקב תאונה שאירעה ביום 27/11/12.

על פי הנטען בכתב התביעה רכב התובעת (להלן: "האוטובוס") התקרב לצומת לא מרומזר במטרה לחצות את הצומת בנסיעה ישר, כאשר זכות הקדימה נתונה לו. לאחר שהאט ווידא כי הצומת פנוי, החל בחציית הצומת ולפתע הגיח רכב הנתבעת תוך שנהגת הרכב לא צייתה לתמרור "תן זכות קדימה" מכיוון נסיעתה, התפרצה אל הצומת ופגעה באוטובוס.

הנתבעת הכירה בחבותה כלפי התובעת ושילמה סכום של 17,089 ₪ שעליו לא חלקה. תביעה זו הוגשה בגין ההפרשים שלא שולמו.

בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד נטען כי נהגת רכב הנתבעת הגיעה לצומת, עצרה ובדקה שהצומת פנוי מכלי רכב והחלה בחצייתו. לפתע הגיח האוטובוס שנסע במהירות מופרזת, פגע ברכב הנתבעת והעיף אותה כך שהיא נפגעה גם מצידה השני. לטענת הנתבעת אחריות נהג התובעת גדולה מאחריות נהגת הנתבעת ועל כן שולם לתובעת סכום בטעות והנתבעת דורשת השבתו.

בדיון שהתקיים בפני העידו נהג רכב התובעת (להלן: "נהג האוטובוס") ונהגת רכב הנתבעת (להלן: "נהגת הנתבעת") והגברת יפעת ברק שנסעה ברכב הנתבעת (להלן: "עדת הנתבעת"). בנוסף הוגשו לעיוני תמונות הנזק בכלי הרכב המעורבים בתאונה, חוות דעת שמאי לגבי הנזק ברכב הנתבעת ותמונות ממקום התאונה.

נהג האוטובוס העיד שהגיע לצומת, מצד ימין יצא רכב, הוא בלם וברח שמאלה והיא פשוט פגעה בו. נהג האוטובוס סבר כי נהגת הנתבעת לחצה על דוושת הגז במקום על הבלם. בחקירתו הנגדית טען כי הגיע מכיכר ולכן לא יכול היה לנסוע במהירות של יותר מ- 30-20 קמ"ש. כשנשאל כיצד הפגיעה כל כך חזקה אם נסע במהירות כזו איטית, השיב שהוא חושב שהיא לחצה על הגז ולא על הבלם והיא נכנסה בו חזק. כשהתבקש להבהיר כיצד יכול להיות שהחזית של הרכב שלמה לגמרי אם היא פגעה בו, טען נהג האוטובוס שהוא ברח לצד שמאל והיא ברחה הצידה והם נפגשו ואם היה ממשיך היה פוגע בכלי הרכב שהגיעו ממולו. נהג האוטובוס טען כי ראה אותה לראשונה כשהיה בנתיב שלו ממרחק של שני מטרים בערך, לא ראה אותה שהיא עמדה, לא צפר לה ולא אותת, אולם לטענתו הוא תמיד מאט לפני כניסה לצומת.

נהגת הנתבעת העידה כי הגיעה לצומת, יש לה תמרור "תן זכות קדימה", בחנה את הצומת, הסתכלה ימינה ושמאלה ולא היה רכב בוודאות וממש כשיצאה ראתה שמגיע רכב, הטתה את ההגה שמאלה והוא פשוט העיף אותה. נהגת הנתבעת לא ידעה לומר באיזו מהירות נסע האוטובוס אולם טענה כי לדעתה מהר וכי זה כביש שלמיטב ידיעתה לא נוסעים בו מהר. הנתבעת אישרה כי הוגש נגדה כתב אישום וכי הורשעה משום שלא התייצבה למשפט.

עדת הנתבעת העידה כי ישבה ליד הנהגת. הן היו בנסיעה מאולם לאולם והיא ניצלה את הכניסה לצומת ואת ההאטה כדי לסדר את האיפור ואז הרגישה בום חזק. עדת הנתבעת טענה כי לא ראתה את התאונה וכל שיידעה לומר הוא שנהגת הנתבעת האטה את הנסיעה, לא ידעה לומר במאה אחוז שהיא עצרה אבל עמדה על הטענה כי האטה את הנסיעה.

8.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובראיות שהוגשו לעיוני סבורני כי מלוא האחריות לתאונה רובץ לפתחה של הנתבעת מן הטעמים שיפורטו להלן: